אלפי מנשה חלק א צח

שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו. כך עשוי שלא להשביע את יורשיו. ופטרינהו ליורשין. אמרו א"כ ניהדר לן פלגא דשלמינן לי'. א"ר חייא כבר הורה זקן והנה אם היה לר"ח זה הדין בקבלה הוה לי' ר"י בר"י. כטועה בדבר משנה וחוזר. אלא וודאי, אמרה ר' חייא משיקול הדעת, והנה ב' הסברות, ישנם בעול' והיה נראה לר"י בר"י, שהרוב אינם עשוים לשקר קודם מותם, בשביל שלא להשביע את בניהם. ור"ח אמר בהיפוך. והוספתי עוד דרך צחות, שר"י בר"י היה עיקר קביעותו בתורה, והסברא נותנה כדבריו. שמי ישקר לפני מותו. אבל ר"ח היה עסקו במצות, כמו שאמר ר' גדולים מעשה חייא, וידע במילי דבריית' טפי מריבר"י. שראה דשכיחי אינשי טובא דמשקרי. אף קודם מותם. בשביל תועלת בניהם. ואמשיל עוד. בענין פלוגתא בענין לימוד התורה. ולא אצטרך לכפול אותו כשאגיע אי"ה לדבר בזה וארחיב בו הדבור מפני שהוא ענין כולל ונצרך מאוד. והוא דאפליגו בגמרא גבי תרי מקרי דרדקי, חד גריס ולא דייק. וחד דייק ולא גריס חד אמר גריס ולא דייק עדיף, שבשתא ממילא נפקא וח"א דדייק ולא גריס עדיף שבשתא כיון דעל על ואפסיק הלכתא, דדייק ולא גריס עדיף. שהנה בוודאי איתנהו לתרווייהו, שמי ששכלו גדול וישר, יש לסמוך עליו, שיהיה אצלו שבשתא ממילא נפקא ומי ששכלו קטן. בוודאי אצלו שבשתא כיון דעל על, ועל מה נחלקו. על ענין הרוב לתועלת כלל העולם ועכ"פ כשאפסיק הלכתא בימי האמוראים דדייק ולא גריס עדיף דשבשתא כיון דעל על שרוב העולם שכלם קטן. ויש לחוש לטועין מה נאמר בדורינו זה שירדנו עשר מעלות אחורנית. ואנו רואים, שנתרבו דמיונות ושבושים בלב כל א', שאינו רוצה לזוז ממנו, ואף אם יבררו לו כשמש בצהרים. עכ"ז. במה שהוא היפוך מהרגלו. לא יאבה, ולא ישמע, ויחשוב זאת בעיניו, שזכה למעלת. מה שנשתבחו בו ישראל לפי פירוש איזה מפרשים שפירשו על הפסוק כי עם קשה עורף אתה שאמרה הקב"ה לגנאי