אלפי מנשה חלק א צא

שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו, שהיה אומר על טהור טמא, ומראה לו פנים: ועל טמא טהור. ומראה לו פנים. עד תלמיד ותיק היה לו לר"מ, שהיה מטהר את השרץ בק"ן טעמים, והקשו בתוס', וכי מה מעלה היא זו, בחריפות של הבל, ע"ש: עוד מאמר תמוה מדברי האר"י זללה"ה קטז

מובא בכתבי האר"י, שלעתיד יהיה הלכה כב"ש, וכר"א, והוא תמוה הלא הוא מעקרי אמונתינו שלא יחלי' ולא ימי' דתו לעולמי': עוד משנה קיז

ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובים וכו',. שאם יראה ב"ד דברי היחיד ויסמוך עליו, נמצא שיוכל איזה ב"ד, לסמוך על איזה יחיד, ולשנות ההוראה, לפי ראות עיניהם. ממה שנהגו דורות שלפניהם. ואף להקל, באיזה דין דאורייתא וכמו שמצינו, במקומו של ריו"הג, היו אוכלין בשר עוף בחלב.. במקומו של ר"א היו כורתין עצים לעשות פחמין וכו', דס"ל מכשירי מילה, דוחין את השבת, ולדברי חכמים חייבין כרת וחטאת, על מכשירי מילה, וא"כ היאך יצתה ח"ו תקלה גדולה כזו להכשיל רבים על ידיהם, ע"י צדיקים גדולים כמותם והשתא בהמתן של צדיקים וכו' עוד מאמר קיח

אמרינן בגמרא על הפסוק, לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פי' לבלי חוק, אמר ר"ל למי שחיסר אפי' חוק אחת, א"ל ר' יוחנן, לא ניחא לי' למרייהו דלימא הכי, אלא למי שלא קיים אפי' חוק א' והנה היא פלוגתא רחוקה, וההיפוך מקצה אל הקצה. ולדברי ר"ל. אין לך צדיק גמור שיהא נצול מדינה של גיהנם, כי אדם אין צדיק וגו', ולדברי ר"י, כולנו בטוחים ולא פחודים. מאימת הדין, שהרי עכ"פ ציצית בבגדינו וכו', ואפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון. גם דברי שניהם, סותרין מה שמבואר בכמה מקומות, שהעולם וכל יחיד ויחיד, נידון בתר רובו: