אלפי מנשה חלק א צ

הרגש ועיון, מסתלקים ממנו יתר הרגשותיו, ובדיעה של חבירו, רואה הרע שבו ולא יוכל להסתכל עי"ז בטוב שלו כנ"ל, וחבירו רואה בהיפוך, אבל עפ"י שבארתי, כשיוקבע זאת בלב כל אדם יחפשו כולם. בכל א' מהדיעות המחולקים, למצא מקום הטוב, שהוא לפי הענין הנצרך כעת, ושלזה יתרצו כולם, ובמעט רגילות בזה, ישובו כולם, לדרך האמת והשלום: מאמרים תמוהים קיג

ת"ר, ב' שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה, הללו אומרים הלכה כמותינו, והללו אומרים הלכה כמותינו, יצתה ב"ק ואמרה, אלו ואלו דא"ח הם והלכה כב"ה, ומזה למדו, על כל מחלוקת התנאים והאמוראים, וכמו שדרשו, על דברי חכמים כדרבונות וגו', עד כולם ניתנו מרועה א'. אשר יקשה זה מאוד על השכל, היאך יוכלו לזכות שטרא לבי תרי ונאמרו בזה תירוצים ע"ד הסוד, אבל נצרך למצא ע"ד הפשוט כפי שהבאתי. אין מקרא יוצא מידי פשוטו: עוד מאמר תמוה קיד

ת"ר, ב' שנים ומחצה, נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים, נוח לו לאדם שנברא, יותר משלא נברא, והללו אומרים, נוח לו לאדם שלא נברא, יותר משנברא, נמנו וגמרו נוח לו לאדם, שלא נברא יותר משנברא, ורבו התמיהות, בזה המאמר, חדא למאי נחלקו, מה דהוה הוה, ותו תמו' ביותר, דעת האומרים, נוח לו לאדם שלא נברא, שלדבריהם, ח"ו, לא יפה עשה הקב"ה, שברא את האדם, וחס לן להעלות כזאת על לבותינו. ותו נמנו וגמרו וכו', שהוא פסק הלכה, והלכתא למאי, כמו שפריך בגמרא, גבי הלכתא למשיחא: עוד מאמר תמוה קטו

אמר ר' אחאי בר' חנינא גלוי וידוע, לפני מי שאמר והיה העולם, שאין בדורו של ר"מ כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו