אלפי מנשה חלק א ט

תנועתו נכרת כלל, ונראה שהוא דומם לגמרי, אבל הצומח שהוא רפוי, ויש בו יותר חלקי האויר, שמפני זה, כל מיני צומחים, שטים על פני המים, ואף שיסוד העפר שבהם, טבעו לירד למטה מן המים, כמו שכתבתי לעיל, אבל חלקי האויר שבתוכם, נושאים אותם למעלה מן המים, אבל כל הדוממים היינו כל מיני מתכיות ואבנים וטיט וחול, יורדים למטה מן המים, ומפני זה ג"כ, אש אינו שורף, אלא מיני הצומחים (כמו שיתבאר להלן ענין השריפה), אבל הדוממים, אינם נשרפים, עכ"פ הצומח, מפני ריבוי חלקי האויר שבתוכם, ויש להם כח להתחזק לעלות לטבעם, לאט לאט, מתקבצים יותר, חלקי האויר שבתוכו, למקום א', וע"כ נקרא צומח, מלשון חבור, כמו צומת הגידין, וכשמגביהים עצמם למעלה, מכריחים ליסוד העפר שעליהם, שיוגבה ג"כ למעלה וזה הוא ענין הגידול, עכ"פ מפני ריבוי האויר שבתוכו, הם מתנועעים תמיד ומהירו' התנועה ואיחורו, תלוי לפי רפיון הדבר וקשיותו, שע"כ עצים ואילנות, שהם קשי ההרכבה, זמן גידולם מתאחר. על כמה שנים, כל אילן לפי קשיותו, משתהא יותר זמן גידולו. ורפויי ההרכבה כגון ירקות, גדילין במעט זמן, ונגד זה, בהיפוך. האילנות אחר גידולן, מתקיימים לזמן מרובה, משא"כ בירקות שמתקלקלין ומתעפשין בקרוב, עכ"פ זה הוא ענין הקלקולים והמיתה, שהוא פירוד החלקים מפני היפוך תנועתם, וע"כ צריך לכל דבר, תיקון ענין המחברם כמו שיבא להלן, ועתה אבאר מה שיעדתי, מענין הכח וההתחזקות ענין הכח וההתחזקות ג

הנה כל דבר ההולך לטבעו. מה שיש בו יותר חלקים. ילך יותר במהירות ובחוזק לטבעו ודוחה את חבירו. שאין בו כ"כ חלקים להיפוך טבעו: וזה הוא ענין המשקל בכף מאזנים שהם תלוים. על איזה מרכז. שבע"כ כשכף מאזנים הא'. יורד למטה לטבעו. הוא מכריח את הצד הב' לעלות למעלה נגד טבעו ובמה הוא מכריחו. בזה שיש בו יותר כובד. מריבוי