אלפי מנשה חלק א ח

לדברי. לב' תנועות ההפכיות שהזכרתי היינו האויר והאש שהוא אויר מדובק ונקשר כמו שאבאר ענינו להלן, תנועתם למעלה: ועפר ומים יורדים למטה שהם ארבע היינו האש והאויר. נחלקים לשתים שהאש עולה יותר למעלה מן האויר מרוב חלקי האויר, הנדחקים בתוכו. וכן כל חמום. שהוא בא. מדחיקת האויר כמו שיתבאר, עולה למעלה והעפר והמים. נחלקים ג"כ לשתים. היינו. שעפר יורד למטה מן המים ג"כ. מפני שיש בו יותר מחלקים גשמיים. מפני דבוקו וקשורו. והנה ד' חלקי ד"צ"ח"מ. שהם מורכבים מב' תנועות הפכיות הנזכרים ע"י סבוב גלגלי השמים שמערבם ומרכיבם. ואף הדומם. שבתחלת העיון. הוא ממש יסוד העפר הפשוט. עכ"ז. הוא מורכב ממקצת אויר. שעי"ז נדבקין חלקיו זה בזה והאויר שבו. נקרא נפש המחברת. והא ראי' שכשרוצין לחבר דברים הנפרדים. למשל קמח הנטחן. מערבין בתוכו מים שיש בהם הרבה חלקי האויר שעי"ז הם מתנועעים בקל. ואח"ז. כשנתייבש המים שבתוכם. ולא נשאר רק חלקי האויר. הוא מתקשה מאוד ומתחבר עד שקשה להתפרד. עכ"פ, גם בדומם. יש מעט אויר אלא שנדחק מאוד ואין לו מקום להתקבץ חלקיו, ולהתנועע למעלה לטבעו. עכ"פ חלקי הדצח"מ כיון שהורכבו מב' תנועות הפכיות, שכל א' דוחק את חבירו להיפוך טבעו. מפני שכל א' מתחזק לשוב לטבעו כמו למשל ב' אנשים הפוגשים זה בזה זה הולך לדרום. ופוגש בחבירו ההולך כנגדו לצפון במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל. וכל א' מתחזק. להתגבר על חבירו ולדחותו לאחוריו. בכדי שיוכל לילך לדרכו ופעמים מתגבר הא' ופעמים מתגבר הב' עכ"פ הם מתנועעים תמיד והנה מי שכחו יותר גדול דוחק את חבירו ביותר לאחוריו, (ואבאר להלן. ענין הכח וההתחזקות) עכ"פ בדומם. שהאויר נדחק בו מאוד. אף שלא סגי בלא"ה שעכ"ז האויר שבתוכו ימצא לפעמים, איזה בקיעה דקה, שיתנועע לטבעו למעלה, אבל תיכף, מתגבר עליו יסוד העפר. ומורידו למטה וע"כ הארץ לעולם עומדת, וע"כ נקרא דומם, מפני שאין