אלפי מנשה חלק א פח

חנם, ונהמא דכסופא, ועיקר הנאה הוא, מי שמרויח ע"י מעשי ידיו, ויבא להלן, איך שייך הרווחה. לנגד ה' ואם צדקת מה תתן לו וגו', ומי הקדימני ואשלם עכ"פ, כל הקלקולים שבעולם, באים מזה. ממה שנותנים עיניהם, ומתרצים להתפרנס ע"י מתנת ב"וד, איש איש מקרובו ומכירו ועי"ז. אינם מכירים לחפש בנפשם, איזה כח מחלקי הידיעה והיכולת, שיוכלו להרויח לעצמם, ולהרבות טובת הכלל ויגעתי ומצאתי תאמן, שבוודאי כשברא את האדם, נתן בו איזה דרך בכח. שירויח כדי חייו, וזה כל יגיענו, להוציא מה שבכחינו לפועל. בארתי כעת, מה שיש בו די. מכמה ידיעות, לתועלת ההנהגה, ועתה אשוב למה שיעדתי, להביא מאמרים תמוהים, מדברי חז"ל, ואיך שיפורשו בקל. ע"י איזה מהידיעות שהבאתי ומקוד' ארשום בקצרה איזה תועליות עקריות. מהידיעות הנ"ל: עקרים הנצרכים קיא

הנה, בדברים המורכבים, שיהא הרכבתם קיים נצחי. תלוי בזה כשיהיו כל חלקי המורכבים, מכוונים לדבר א' היינו לקיום החבור. שעי"ז לא יהי' פירוד ביניה' והנה במין הטבעים, שאין שייך בהם כוונה, בע"כ אין להם תקנה אחרת, כ"א ע"י מכוין, שיעשם על אופן השלמות והקיום ושישגיח תמיד עליהם, כשיראה איזה השתנות, ויתקנם, אבל ברצונים, אם הי' כל א' מכוין, לתועלת קיום החבור, ועי"ז היו משנים ומדחים תנועות הטבעיות שבהם. היינו הנאתם הפרטית. הי' זה תכלית טובתם, עכ"פ עיקר הכל תלוי בשלום וידוע שבמכוונים בעלי רצוני'. אף הפחות שבמיניהם היינו אף המדרגה התחתונה, שבמיני החיים בלתי מדברים, בדבר ברור, כשיודע להם טובתם דלהבא. מבטלים רצונם העובר כדי להשיג טוב' אח"ז או להתרחק מנזק, רק כשיטעו בענינם דלהבא. עושים כפי רצונם דכעת. ונמצא לפי זה, כל הקלקולים באים, מאותם שאינם יודעים, וסוברים שיודעים, שאם היו מטילים איזה ספק בנפשותם, היו בקל