אלפי מנשה חלק א פו

צריך לדבר בענין ההמון. החסרים וריקים, מב' הענינים האלו. והנה בענין היכולת. לא יוכלו להכחיש חסרונם בזה. שהוא ענין הכמות הנראה לעיני בשר. היינו שחסרים עושר. וחסרים ממשלה אבל בעניני הידיעה. שהוא מענין האיכות. וצריך לזה, עיני השכל הישר. בזה אף הסכל שבאנשים יחשוב עצמו ליודע הגמור. ובדעתו היה מן הראוי. שהכל יהיו נשמעים לו ולעצתו. ולהתנהג על פיו, כמרגלא בפומייהו דאינשי אלו היו שומעים לעצתי וכו', וביותר בכל עיר ועיר. בעניני הקהל. וצרכי ציבור, כל א' מדמה בנפשו שכוונתו לטובת הצבור ובקי בעניני טובתם, אשר מפני זה היה כבוש אצלי הענינים שבארתי. זה כמה. ובושתי מאוד. שיהיו דברי. כא' מן המדברים כאלו. ועכ"ז נתיישבתי. ויהי מה אדבר דברי, ולהמעיינים משפט הבחירה, אם ימצאו טעם בדברי. ולא ימצא בדברי. החלטת דעתי רק כתבתי עניני סברתי. שנראה לי שהם ע"פי דרכי השכל. ולא ע"פ החושים. שכל א' מדבר כפי טבעו וכתבתי למעלה שבענין השכל. יש חשש שגיאה ושכחה. וע"כ כתבתי דברי. והעליתים על הדפוס, ואם שגיתי יזכירוני. ומה שימצאו בדברי. דברים המתקבלים. במה שהוא נוגע להנהגה ותועלת. יראו להתחזק בזה. עכ"פ. ההמונים החסרים מכל מדע ויכולת. ובאמת אינם חסרים. אלא בפועל אבל בכח. אין במין המדבר. מי שלא יוכל לחדש בשכלו. עניני חכמה בכל דבר. רק כשיקיים. איזהו חכם הלומד מכל אדם ויהיה יודע שאינו יודע. ועפ"ז יש יכולת בידם לעלות למדרגות ידיעות יקרות. עכ"פ כעת בפועל. ההמוני עם שהם חסרים מידיעה ויכולת. היה נצרך לסדר להם הנהגה מסודרת. איך יתנהגו במעט אשר להם. איך שיוכלו להתפרנס באמונתם ואומנתם. ע"י בעלי הידיעה והיכולת, ושפיל ואזיל בר אווזא. ועינוהי מטייפין. להיות עיניהם למעל'. איש כפי מדרגתו שיוכלו לעלות לאיזה דרגא מהב' מעלות הנזכרים כמו שהבאתי לעיל. המשל מבעחו"ה. אבל מפני.