אלפי מנשה חלק א פה

דידהו ציווי. רק הציווי הוא. על בעל הרצון שישתדל לעשות מהם כל א' למה שהוא שייך. כן הענין גבי שכל. לגבי הדרגות שלמטה ממנו, שאם יתחזק בשכלו, ממילא יהיו משועבדים לו בע"כ, וכמו למשל. שמצווים על איזה מושל, שינהיג ממשלתו בחכמה, ולא יישן בעניניו, שיהיו עמו כחברים. כמו שצווה ר' את בלו, הנהג נשיאותך ברמים. וכן גבי היצ"הר. שנאמר בו. ואתה תמשל בו, היינו שתתחזק כנגדו. ועי"ז תוכל למשול בו והנה ענין הכתוב שנרמז על ענין האדם שימשול באבריו וכוחותיו. עכ"ז אינו יוצא מידי פשוטו ג"כ. שאם מין האדם היו מתחזקים בכח האדם שבו. היו מושלים בכל מיני החיות. כידוע פרשא קטיל אריה. אלא כל זמן שאינם משתמשים. בכח האדם שבהם. כפי שכתבתי לעיל. שהאדם בכל כוחותיו, מה שהם למטה מכח האדם שבו. שהוא שוה בזה עם מיני החיים בלתי מדברים, אזי לא יוכל לרדות בהם. ואשוב לדברי. שהעיקר הוא, שכל איש פרטי, יראה לחבר הידיעה והיכולת שבו. היינו ע"ד. ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. וכל כוחותיו. יתנהגו עצמם ע"פי ידיעה שכלית שבו. והיינו שיחזק כח השכלי שבו עד שיורשמו היטב. בכוחות שלמטה ממנו, ואזי עי"ז יהיה בנקל. לחבר הידיעה והיכולת. אף באישים נפרדים. והייתי צריך לכתוב כעת. ולבאר הדרך. איך לחבר בעלי הידיעה. עם בעלי היכולת. כפי שיעדתי אבל אני מתון בדבר. עד אשר אראה איך יקובלו דברי. וסמכתי שמעצמם יוסיפו חכמה ועצה לזה. ואם יגזור ה' בחיים. אקוה שיקיימו בי. קריינא דאגרתא וכו' וישאלוני משפטי צדק. ולא אתנהג צרות עין. במה שחנני ה'. להשיב בכתב ובע"פ כפי ענין הצורך. כפי מעטי ידיעותי. כי נפשי קשורה בטובת הכלל והחבור שהוא תכלית הטובה: ענין הנהגה המונית לטובתם קי

אחר שהרבתי לדבר. עניני בעלי ידיעה ובעלי יכולת. הייתי