אלפי מנשה חלק א פג

לומר, ועתה ירא פרעה, איש נבון וגו', והקשו ע"ז, הליועץ למלך נתנוהו, ואין זה, מדרך המוסר והד"א, לפני מלכים, רק להשיב להם על שאלותיהם, ותירצו, שמה שאמר, ועתה ירא וגו', אינה עצה וענין בפ"ע. אלא הוא סיום הפתרון, על מה שסיים מקודם, ועל השנות החלום וגו', כי נכון הדבר וגו' שכפי שמפרשים. שנשלם הפתרון, אצל וממהר האלקים לעשותו, הוא ענין סגולי, שהשינוי והכפילה, יורה על מהירות הדבר, וצריך טעם לזה, אלא כן שיעור הכתוב, ועל השנות וגו', כי נכון וגו' ורוצה להזהירך שירא פרעה וגו', לתקן הדברי' תיכף. ע"כ באו בכפילה, כדרך המזהירין ומזרזין, ועתה אשוב. לביאור הפסוק שהתחלתי: גמר ביאור פסוק בצלמנו קז

ידוע לכל, שאלהים הוא ענין ממשלה, וגם כל המושלים שבזה העולם, דיינים ומלכים ושרים, נקראו אלהים, כמו שהבאתי לעיל, ולפי זה, מה שכתוב, וירדו בדגת הים וגו', אינו ענין בפ"ע, רק הוא ביאור לצלמנו כדמותינו, במה ידמה לנו, וירדו בדגת הים וגו', כשם שאני מושל בעליונים, כך יהא האדם מושל בתחתונים, וכן עד"ז להלן בפסוק, שופך דם האדם וגו' כי בצלם אלהים וגו', ג"כ כך פירושו, לכך יקר בעיני דם האדם מפני שהוא ענין מושל, ונסתייעתי עוד לזה הפירוש, מפסוק א' בתהילים, שנתקשו בו הרבה, הפשטנים הראשונים: ביאור פסק בתהלות קח

דהע"ה אמר, מה אנוש וגו', ותחסרהו מעט מאלהים וגו' והדרש ידוע, והרא"בע דחק לפרש, שאלהים היינו המלאכים, ולפי מה שכתבתי, יבואר בפשיטות, שותחסרהו מעט וגו'. היינו שחלקת לו קצת ממשלה וגדולה, כמו שמבאר והולך, תמשילהו במעשה ידיך וגו'. כאלו חסר מעט מאלהים, ונתן לו, ע"ד שאמרו, ולא חסרתי מרבותי וכו', שאף שלא חסר כלום, אצל רבותיו, כמדליק נר מנר, עכ"ז קורא מה שקיבל מהם, כאלו