אלפי מנשה חלק א עז

כי חמירא סכנתא מאיסורא, כמו שמובא בספרי הקורות, שכמה מאות מן השנים, שנאסרה הרפואה, ע"י כמה מלכים ושרים. מפני חשש הזייפנים ורופאי אליל, ומה שכתבתי לעיל, שהנכון להשתדל, שיהיה בריאותינו וחיותינו, הולכים ע"ד הסידור, כוונתי דווקא, על בקיאים וחריפים אמיתים, כי כפי שעיינתי בעומק, בענינים כאלו, אני יודע, שלא בשמים היא, וראוי להמציא בעולם, לפי ענין השכל, שהוא בכח, להוציא לפועל, ענין חכמת הטבע לעומקה, אשר היא סלם מצב ארצה, וראשו מגיע השמימה, להבין מזה, עניני אלקות ורוחניות, ע"ד ומבשרי אחזה אלו', אבל ע"י רוב הסיוע וההשתדלות. לברר האמת מן השקר, הנצרך לזה בכל דבר, וביותר בדבר גדול כזה, בחיי דברייתא וכשהארכתי בענין נצרך גדול, דרך פרט, אביא עוד בקיצור, כמה ענינים כוללים, שיבינו מזה. שעיקר טובת הפרטים, תלוי בטובת הכלל: ענינים מטובת הכלל והחבור צט

כפי שכתבתי, שעיקר התכלית הוא, השגת הטוב, והרחקת הנזק, ושהרחקת הנזק, הוא קודם בזמן, להשגת הטוב, ע"כ נדבר עתה מענינה, ידוע לכל. המאמר רחב"א אומר, הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו. חיים בלעו. וביותר בעלי יכולת העושר, שרבו האורבים עליהם ועל ממונם, ולבד זה, א"א להם לעסוק בעצמם לבדם, בעניני מו"מ שלהם, ונצרכים להיות מסורים בממונם, בידי כמה. המתעסקים עמהם, איך שהם צריכים למושל בעם, שלא יהא כל א'. משולח ונעזב. לעשות כחפצו. ואף בזמנינו, שרבו המתפרצים עכ"ז, עכ"פ גזילה בפרהסיא בלי שום טענה, כעין ויגזול את החנית וגו' גדורים בזה הכל, מאימת מלך ושרים, והנה בוודאי המלך לבדו. לא יוכל להשגיח על הכלל כ"א נצרך לריבוי מדרגות, שרים ושופטים ושוטרים, וכל מה שירבו המשגיחים,