אלפי מנשה חלק א עו

בשמים, כגון למשל, שהמציאו שמירה, מאבני הרעם, שהוא בדוק ומנוסה בדבר קל ופשוט, וכיוצא באלו, ולמען לא יאמרו עלי, שאני בוטח בטבע ובחכמה, והוא לכאורה נגד דעת התורה והנה בעיקר הענין, שלא יהיה השתדלותינו, סותר לאמונת ההשגחה. יעדתי כבר, לדבר מזה במקומו באריכות, היאך דאיתנהו לכולהו. וכעת אדבר, מזה הפרט והענין, שאנו עסוקים בו שלא יהיו דברי כסותרים ומנגדים לדעת חז"ל. שאמרו על חזקי', שגנז ספר רפואות. והודו לו, ופי' רש"י שלא היו נכנעים ומשברים לבם. רק בוטחים בספר הרפואות, שהיה שם רפואות בדוקות. שהיו מתרפאים תיכף על ידו. שהנה, הרמב"ם, בפירושו על המשניות, האריך להקשות, על זה הפי'. שא"כ לחם לא נאכל, לשבור רעבונינו, בכדי שלא נסיר בטחונינו מהש"י. וגם דרשו ורפא ירפא, מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, ומחללין שבת ויו"הכ, ע"י רופאים מומחים, וגם בגמ', הביאו כמה רפואות, ובאסא נאמר, גם בחליו, לא דרש את ה', כ"א ברופאים לא אמר, וגם בחליו דרש ברופאים שזה אינו חטא כלל, רק החטא הוא, שלא דרש את ה', כ"א ברופאים, וכי נאמר שזהו דווקא. ברפואות שאינם בדוקים, בכדי לשעבד את לבנו לאבינו שבשמים, אתמהא, וליישב דברי רש"י בדוחק, אפשר, שחזקי' עשה כן, לצורך השעה, שראה באנשי דורו, שהיו שמים עיקר בטחונם, רק בספר הרפואות, ואף שהיה להם, כמה נביאי אמת, כעין חטא אסא, עכ"פ כעת בעוונותינו שלא נביא, ולא חזון בנו, בוודאי מותר להשתמש ברפואות, ונחזור לדברי הרמב"ם, שהוא פירש, שהיה בספר הרפואות. ההוא, ענינים מעניני ע"ז, ויותר נראה, כפירושו הב', שגנז מפני רופא, אליל, שלא ידמו מלתא למלתא, לפי מוחם המוטעה והמדומה, אשר נצרך לזה, רב הבקיאות, איש מפי איש, ושיהיה מוסמך מאנשים חכמים, הבקיאים בזה, שראוי לחדש סברות מדעתו,