אלפי מנשה חלק א עד

אומניות, שימכרו מלאכתם בזול עי"ז לא יוכלו להשיג שום טובה אמיתית וקיימת, ואף אם ירבו הון, אבל אם היו רואים שהמלאכה משתלמת. לפי עניני טובתה, היה כל א' משתדל בכל עוז. להיות נאמן במלאכתו, וזה הוא כלל. לכל הענינים. ואף שבתחלת העיון נראה. שכיון שכבר נתרבו, עושי מלאכה ברמי', קשה הדבר לתקן. ואף אם יתנו להם כמה. עכ"ז יעשו כפי הרגלם. אבל בדרך וסדר נכון, כמו שיבא איזה מהם בהגיעי לדבר מזה, יתוקן הכל בקל, ותרבה האמת והדעת. שהם עיקר המקור, וסיבה הרחוקה והקבועה, שישיגו כל דבר בקלות בלי טורח, ואחזור לכוונתי. ואבאר קצת ענין סיבות הרחוקות העקרים, תלוי' בראשונה, בתשלמת טובת הכלל והחבור בכמות. היינו שיתוקנו החבור של בני אדם, ועי"ז יוגרמו. שיתוקנו ריבוי האנשים באיכות, היינו אנשים, שכלול בדעתם, טובת ריבואות מין האנשים. כי עיקר מין הסיבה הרחוקה, הוא תלוי בחכמה להשיג ענינים כוללים מסודרים. וכל מה שיהיה הענין יותר כולל. יצטרך יותר משך זמן להשגתה, אבל היא ארוכה וקצרה, שכשישיגוה, יתוקנו כל הדברים בקל. ודרך כלל, כל ריבוי הפרטים, מריבוי אישים וענינים הם הולכים הכל, ממקור א' יחידי, ומתפשטת לענפים, וענפי ענפים, וצריך להשתדל להתקרב מה דאפשר לענינים כוללים, ובתחלה יגיעו לאיזה ענף כולל, הכולל תחתיו, כמה ענפים פרטיים, ואח"ז מדרגא לדרגא עד שתכלית הטובה הוא. להגיע למקור המקורים. ואז יתוקנו כל הענינים בקל לטובה. ומזה יובן בקל, שאין טוב אלא א'. והוא אחד הפשוט עילת כל העילות, וסיבת כל הסיבו' ומקור כל המקורות, וזה כל פרי מעשינו להתעלות ולהתקרב כפי יכולתינו, לכבודו ית' ע"י עשיית מצותיו, ולהתדמות לדרכיו ולהתבונן בגדולתו ית'. אשר זה הוא נ"ר לפניו, כמבואר בפרקי היכלות, אמר הקב"ה, אין לי הנאה בעולמי, אלא כשעוסקין בניי וכו', כסא הכבוד היאך הוא עומד וכו' אשר עי"ז יוכלו להמשיך שפע טוב, לכל העולמות, עד עולם הגשמי שלנו