אלפי מנשה חלק א עב

והנה הבן הסכל. כשראה שלא יוכל להתפרנס כעת, מכרם אביו, עזבו לגמרי, והיה מתפרנס כל ימיו בצמצום, משכירותו אצל אחרים, אבל הבן החכם, נתן עיקר עין עיונו, על כרם אביו. וכשהשתכר אצל אחרים. ונותר לו מעט זמן, שיוכל להשתדל בכרם שלו, הניח כמה ימים, מלהשכיר עצמו, אצל אחרים, והיה חי בתוך כך חיי הדוחק והסתפקות, ועסק בכרמו עד שקרב מועד, והגיע זמן, שכרמו עשה פרי למעלה, וחי אח"ז כל ימיו, חיי הרווחה, והמשיל זה, בענין עוה"ב ועוה"ז. שהכסיל בראותו, שכשלא יעסוק בעניני עוה"ז, ימות ברעב ולא יהא לו מקום, להרויח לחיי עד. ע"כ עזב מכל, והסיח דעתו, מעניני עוה"ב, ועסק תמיד בעניני עוה"ז, וכשמת ועבר ובטל מן העולם, נמצא חסר מכל טוב, אבל בן החכם עיקר עסקו בזה העולם, הוא רק בכדי שעי"ז יוכל להכין צידה לעוה"ב, לעולם שכלו ארוך, ע"כ המשל של החסיד בעחו"ה: אבל זה המשל, הוא משל כולל, לכל הענינים כוללים, שבזה העולם כפי שהבאתי, מהסיבות הקרובות, שהם אינם אלא הכנה ודרך, לחיי שעה, שעי"ז יוכלו להשתדל להשיג הסיבות הרחוקות הקבועות, ודבר זה נוהג בין ביכולת, בין בידיעה, דהנה לכל ידיעה פרטית יש סיבה קרוב' לידע זה, אבל הפרטי' ירבו מאוד, ויכלה הזמן, ולא יגיע, אלא לאיזה ידיעות פרטיות שאינם התחלה כלל, להענינים הנצרכים שבעולם, ומכ"ש בעיקרי התורה ארוכה מארץ מדה וגו'. ע"כ צריך לשום עיקר השתדלות, להשיג הסיבות הרחוקות. היינו להשיג עניני ידיעות כולליות. שצריך לזה רוב יגיעה, והמשך הזמן. אלא שבתוך כך מוכרחים להשתמש, בסיבות קרובות, לענינים הנצרכים לשעתם, שלא יוכלו להמתין, עד שישיג הסיבה הרחוקה, אבל בעו"ה, כמה מעיינים, לא ישיתו לבם לזאת, וסוברים שכבר הגיעו למעלה גדולה, ומשתדלים רק בעניני הפרטים, אשר יבא אי"ה ביאור הדברים בהגיעי לדבר מדרכי הלימוד, במקר' ומשנה וגמרא, ועקרי תוכן עניניהם, ופנימיות כוונותיהם