אלפי מנשה חלק א סח

לענין האהבה, אין אנו בטוחים בו כלל. ולא נגמר כוונתו עמו רק תיכף בסור המכריח. ישוב למקומו, כי אף אם ירגילו איזה גשמי, אף ריבואות פעמים. להשליכו למעלה, עכ"ז תשוב לטבעה, בסור המכריח. ובענין זה פרשתי, ענין מה שאמרו. שמאל דוחה. וימין מקרבת:. ביאור שמאל דוחה וימין מקרבת צג

ת"ר. יצר תינוק ואשה, תהא שמאל דוחה, וימין מקרבת והנה לכאורה קשה, בענין היצה"ר, שגורם כל הרעות והקלקולי'. לקרבו בימין ולדחותו רק בשמאל עכ"פ אפכא מיבעיא לי' לרחקו ביותר. בימין הזרוע ולקרבו קצת בשמאל, יד כהה, ולפי מה שבארתי ענין היראה והאהבה, יתפרש בקל, וה"פ. לעמוד נגד היצ"הר, צריך ב' הנהגות, תחלה לדחותו בכל האפשרי ולא לשמוע בקולו, אבל אין תכלית וגמר בזה, כי א"א ללחום עמו תמיד, ופעם יגבר הוא, כשנניח ידינו מעליו. ע"כ צריך לאחר הדחי', לקרבו בימין, היינו להראות להתאווני והדמיוני שהם שלוחי היצ"הר, איך שהדרך שצריך להתנהג, הוא תכלית ושלימות טובתו. ואזי עוד יוסיפו לו, לסייעו לדרכו הטובה, ובזה יש לפרש ג"כ. מה שאמרו על דוד, שהרג היצ"הר שנאמר ולבי חלל בקרבי, אבל א"א ע"ה עבד את ה'. בשני יצריו. שנאמר ומצאת את לבבו וגו', והוא כמו, במי שמתגבר באיזה ענין על חבירו ומנצחו, וסובר שגמר כל הענין אבל הוא טעות, כיון שחבירו הוא עושה, רק ע"צ ההכרח וכשיתהפך ענין הנצוח. כדרך המתאבקים, יחזור לטבעו, ואדרבה עוד יוסיף בקלקולו, והוא כמו (שפרענזינע) הנדחקת. כשנשבר ענין הדוחקה, תחזור בכח, ותזיק ביותר, במה שפוגשת בחזירתה, אלא כשמנצח את חבירו, אז יצטרך להסביר לו, איך שהוא טובתו, מה שבתחלה, כשהי' בדעתו לגנח. לא הי' רוצה, לשמוע דברים של טעם, כידוע. ואל תרצה את חבירך בשעת כעסו אבל אחר שינוצח יוכל