אלפי מנשה חלק א סב

כמה דפין בשעה חדא, ונאמר עליו, שיש לו רב השכל לזה. וחבירו אף חכם גדול. רק שהוא נצרך לעיין היטב, בשרשי הדברים על מכונם, ויצטרך לייגע שכלו, על ענין קצר, כמה וכמה שעות, וכולי האי ואולי, לבא על תוכן אמתת הדברים. נוכל לומר עליו, שיש לו מעט שכל, היינו לפי ערך הצורך לענינו. והנה א' העומד מנגד, ורואה את הראשון, לומד לתומו במהירות וחבירו מייגע עצמו' ושואל ולומד מכל אדם ישפוט על הא' שהוא רב השכל, ועל הב', שהוא מפחותי השכל, מה שהוא בהיפוך, ועתה אמשיל, ברב ומעט, מה שנצרך לענינינו.: עוד מענין רב ומעט פה

הנה, הרוצה לבנות בית גדול., עם הרבה חדרים תאים ואילמים, כל א', לפי ענין הנצרך, וכמו כן, אף הרוצה לסתור בנין כזה, אבל כוונתו רק לתקן איזה ענין שנתקלקל בו, ולחזור ולבנותו על מכונו, שצריך לרשום כל דבר.. שיושיבנו על מקומו הראשון, עכ"פ לדבר גדול כזה, צריך רב השכל והישוב, אבל מי שרוצה לסתור ולהרוס, לקלקל ולשבר, לזה א"צ רב השכל, ומכ"ש, כשרוצים לבנות איזה בנין גדול, במקום שיש מכוונים להרוס, איך צריך רב הישוב, ולהלוך נגד רוחו של כל א', ועתה אשוב לנידון דידן. הנה פחותי השכל במושכלות, שרוב מעשיהם, ע"י החושים שרואים רק ענין פרטי, והוא רק להיטיב לעצמו, ולא יחושו כלל, מה שיזיק לכלל החבור, ואף לעצמם, לא יחושו רק לשעתם, היינו לרצונם שכעת, ואף שיזיק להם בסופם. כמו שאנו רואים בעו"ה לרוב, שבשביל איזה רצון קל וביותר בענין הנצוח, לא יחושו כלל, על קלקולי ענינים גדולים. אבל בעלי השכל האמתי במושכלות שמקיפים בשכלם, איך שכל העולם ועניניהם, קשורים ותלוים זה בזה, ושעיקר הטובה, הוא טובת כלל החבור, ועכ"ז צריכים להזהר