אלפי מנשה חלק א סא

לסדרם, שיהיו רק לטובה, ולא לרעה, ומה אם בטבעים שאף שרבו שינויי צירופיהם, עכ"ז הם קיימים בסידורים ועכ"ז צריך רב העומק והתבוננות בהם, עאכ"ו. בבעלי הרצונים. קלי השינוי ברצוניהם. להתהפך מרצון אל רצון, איך צריך התחכמות יתירה בזה, לסדר הנהגה כוללת, ולעיין ולהשגיח תמיד, שיהיו הפרטים הולכים, ע"ד הסידור, לתועלת הכללי' והפרטים, ומידי דברי בזה, אבאר ענין א', מה שבתחלת העיון נראה, שהמוני עם, הם יודעים יותר בזה, ובקיאים יותר, בהנהגת בני אדם, להבין בקריצותיהם, וברמיזותיהם. יותר מחכמים גדולים במושכלות שנראים אינם יודעים. וראוים לטיב מ"ומ, אשר לפי זה, יציבא בארעא, וגיורא בשמי שמיא, וכגון דא צריך לאודוע, ואבאר מקודם, פסקי פסקי, ההקדמות הנצרכות לזה ענין רב ומעט פג

הנה בתחלת העיון, לא נוכל לידע, על מה נאמר רב, ועל מה מעט, אם נאמר למשל, על אלף או ריבוא, שהוא רב הלא יש הרבה יותר מזה, עד אין תכלית וכן אם נאמר מעט על א'. הלא יש פחות מזה, חציין או שלישן וג"כ עד אין תכלית (וכפי שהבאתי לעיל, שאין לך נקודה קטנה, שלא תוכל להחלק עוד, ופשוט, שהם נערכים, נגד ענין הצורך, של כל דבר) למשל. אם א' מרויח אלף לשנה. אבל לפי ענין הנהגתו. וטפלי דתליא בי'. הוא נצרך ליותר נאמר עליו, שיש לו מעט וחבירו שאינו מרויח רק מאה, אבל די לו לפי ענינו. בפחו' מזה, נאמר עליו, שיש לו הרבה. וכשהמשלנו, ענין רב ומעט בעושר. נבאר כמו כן בחכמה: ענין רב ומעט בשכל פד

הנה א' הלומד ענין קל, למשל, ע"ד לפרש רק פירוש המלות מבלי השגיח על תוכן הענינים וחבוריהם וסתירותיהם שיבאו על נכון, והנה אף אם הוא פחות השכל, עכ"ז יוכל ללמוד