אלפי מנשה חלק א נו

השגתי עכ"פ איש כזה, הראוי שיהיה מלאכתו נעשית ע"י אחרים, וכל העולם כלו, כדי הוא לו, ועפ"ז יוכל לידע איניש בנפשיה. לפי שכלו וחשקו והתמדתו, אם הוא ראוי לזה, שיהיה מלאכתו נעשית ע"י אחרים, והוספתי קצח נופך, במה שהביא רשב"י ראיה מהפסוק, ועמדו זרים וגו', היינו שיעמדו מעצמם, אבל לא שיבקשם ע"ז, ויגרום בזיון וחלול כבוד התורה, רק מי שרוצה להיות תורתו אומנתו, יקבע עצמו ודעתו, לחיות חיי ההסתפקות האפשרי. וממילא אחרים מצווין ועושין מלאכתו: חזרה מחלקי דצח"מ עז

הנה, ב' חלקי דצח"מ, שהם הדומם והצומח, וד' היסודות ארמ"ע שהם טבעים, כפי שכתבתי בהתחלה, הם יכולת בלי ידיעה, וכשיהיו פעולתם הולך ע"ד המקרה, היינו כל מי שיגבר על חבירו ההפכי לו, יהדפנו ממצבו, ויקלקלנו וישברנו ויוכלו לגרום, רבי קלקולים בעולם, ע"כ צריכים, שיהיו נפעלים ע"י החיים, שיש להם קצת ידיעה, היינו הידיעה החושית, שהוא משותף בין אדם וחי, ומצינו בבע"ח, שעושים ענינים מסודרים לצורך פרנסתם, כגון הדבורים בחדרי הדבש שלהם, שהוא רב התועלת ג"כ, למין המדבר, אלא שבמין החי שענינם הוא לדבר א', והוא אצלם כמו טבעי, שלא ישנו דרכם כלל, לא יזיקו בענינם כלל, ועכ"ז צריכים למסדר ממין המדבר, שיקבע להם מקום לזה, אבל במין החי שבמדבר, היינו אלו החושים שבמין המדבר, ושבע"כ הם מעורבים, עם קצת השכלה, שניתוסף במין המדבר, וגם צרכיהם נתחלק לכמה ענינים, כשיעשו מעשיהם, עפ"י הנהגת חושיהם, בלי המסדר הכללי. שהוא השכל, כל א' לפי ענינו, כשיעשה איזה דבר, שלא הקיף עדיין בשכלו, כל חלקי זה הענין, יוכל לגרום כמה קלקולים בעולם, וע"כ נתוסף בו מין ההשכלה, שהוא האדם שהוא ינהיג כל אבריו, וגם חושיו, כי זה כל האדם, וזה הוא עיקר מגמתינו, להוציא שכלנו, שהוא בכח, אל הפועל, בכדי להנהיג כל מעשינו על ידו, בכדי שיהיו הענינים הולכים