אלפי מנשה חלק א נד

העקרית הכוללת, ואהבת את ה' אלקיך וגו', והנה אם א' מצוה למשל לבנו, שיאהוב איזה דבר, או איזה אדם, בוודאי אין הכוונה, שיצא ידי חובתו, דמה שיאמר תמיד בפיו ויחשוב במחשבתו, אני אוהב את הדבר, ואת האדם, כפי שציווני אבי, כי האהבה הוא דבר שבלב, וצריך להיות מעומקא דליבא וכבר שאלוני ע"ז, כי איך שייך ציווי, על דבר שבלב, וזה אשר השבתי, למשל, אם א' שונא, לאיזה מחבריו, או מרבותיו. בחושבו עליהם. ע"י הנהגותיהם עמו, שהם מריעין לו, ומכריחין אותו להיפוך טבעו, ואומר לו א'. שאם היית מתבונן היטב בהנהגותיהם עמך, היית מבין בטוב. איך שהם מכוונים לטובתך, להדריכך בדרך ישרה, בכדי שיגיע לך מזה טובה קיימת, וכשהיה שומע לו, והיה מתבונן בזה. אזי כל מה שיוסיף התבוננות, היה מוסיף בהם אהבה, כפי הבנתו בהטבתם עמו, כי האהבה העקרית והאמיתית. הוא לאדם. או לאיזה דבר שהוא לטובתו והנאתו, וה"נ מצות ואהבת וגו' הוא שנתבונן בהטבתו ית', כל א' כפי מדרגתו, ויתוסף בנו אהבתו, וסימני האהבה הוא, שלא לשנות רצון האהוב, בשום דבר קטן וגדול, אבל האהבה הציורית, היינו לדחוק את מחשבתו, איזה משך בשעה שקורא ק"ש, שהוא אוהב ה' בכל נפשו. אנו רואים בחוש, שאינה מועלת להנהגה, לבטל רצונו מפני רצונו ית', בשום דבר תאוה, או דבר נצוח, וע"ז נאמר, בפיו ובשפתיו כבדוני וגו', ומידי דברי בזה הפסוק, אבאר אותו, על ב' אופנים היאך נקשר היחוד עם האהבה, ואשים רווח בין הפרקים.: ביאור פסוק ואהבת את ה' אלקיך עד

כפי שכתבתי, שעיקר האהבה האמיתית הוא, למי שהיטיב ומטיב לו, והנה צרכי האדם הם מרובים, למשל דרך כלל אכילה ושתיה, מלבושים, ודירות וכלי תשמיש, והנה אם היה לא' כמה, שא' מספיק לו דבר א' מאלו הנזכרים, והב' הדבר השני, והשלישי וכו', א"א לומר, שיהיה לו לכל א' מהם,