אלפי מנשה חלק א מט

הוא דרך דרש (וכבר הבאתי בספרי בינת מקרא שעל הטעמים, בשם הגאון מוהר"ר אלי' זלל"הה מווילנא. שדרך דרש לחוד. ופשט לחוד. והביא ראי' מהפסוק דאגה בלב איש ישחנה. ר' אמי ור' אסי, ח"א יסיחנה מדעתו. וח"א יסיחנה לאחרים והנה אמרו בזה, על ימין שהוא שמאל, וע' בספר הנ"ל מה שפירש הגאון בזה ע"פ פשט. ומה שהביאם בזה לידי דרש), אחזור לדברי, שבהעלותך לשון הדלקה הוא דרך דרש, וכן פני המנורה, נר האמצעי, נר המערבי, יאירו שבעת הנרות. ששת הנרות מבעי' לי', אבל הפירוש הפשוט, מה שפירש הרשב"ם, פני המנורה. הוא הצד שלנגד השולחן, ונרות הם (השנוצלעך), עם פיות דקות, המשימין בתוך קני המנורה, שהיו מטיבין אותם ואח"כ מחזירין אותם למקומם. ויהי' לפי זה, פי' בהעלותך, כשתניח את הנרות בתוך הקנים, תכוין שיאירו, פי' שיפנו הפיות של כל שבעת הנרות, לצד פני המנורה, שהיא לצד השולחן, בלי נטי' לצדדין, וכמו שמצינו, שדקדק במקום אחר, מקבילות הלולאות וגו', ועתה מבואר עד"ז, פסוק אחר, ג"כ ע"פ פשוטו: ביאור פסוק יאר ה' פניו אליך סח

יאר ה' פניו, מה שפירשו, מלשון אור הפנים, כשהוא שמח, ולב טוב, ואליך כמו בשבילך, הוא ג"כ דרך הדרש, ולפי הנ"ל, הוא כפשוטו, שיפנה פניו אליך, להשגיח עליך ויחונך, ועתה נבא לתירוץ קושייתם: תירוץ על קושית המקובלים סט

יבואר ממילא. שמה שקראו לספי' אורות הוא מענין השגחות והנהגות, שהוא מנהיג בהם העולם, חסד דין רחמים, וכן כל המדות, ואין כאן שום הגשמה, בעצמותו ית' כלל, וכן תיבת רוחני, הוא מלשון ריווח, והתפשטות הפעולות, ואין כאן, שום תפיסת מקום כלל, ועתה אשוב לדברי: