אלפי מנשה חלק א ד

שבוודאי עשה דרסה, היה שוחט פירש שהיה שוחט לתומו. וממילא התיז את הראש, אם יש בצוואר וכו', כשירה

ירושלמי פרק המוצא תפילין, גבי המוצא תפילין אם היתה עונת גשמים מעטף בעור ומכסן. פי' הולך לביתו. ומעטף בעור ומביאו דרך מלבוש למקום התפילין ומכסן. מכאן תשובה למ"ש בש"ע סי' ש"א סי' מ"ג. גבי מוצא ס"ת ואם היו גשמים יורדים הרי זה מתעטף בעור. וחוזר ומכסה אותו ונכנס בו והוא מהתוספתא (ושם לא גריס ונכנס בו רק וחוזר ומכסה אותו) ומפרשים. שיתעטף בעורו של הס"ת. וחוזר ומכסה אותן בבגדיו. ונכנס בו לעיר. וזה דבר זר מאוד ושיקרא זה דרך מלבוש אלא הפירוש הוא כמו גבי תפילין בירושלמי שהבאתי. רק שבש"ע וברמב"ם הוסיפו תיבת ונכנס בו לפי פירושם בהתוספתא ומהתימא שהשמיטו דין מפור' שבירושלמי והביאו מתוספתא ועוד איתא התם הדא דתימא ברכין אבל בקשין (פי' בעור שלוק וקשה) לא בדא. דבר זה העיר המנוח המופלג הצדיק כמוהר"ר שלמה מווייאזין זלה"ה לפרש התוספתא ועי"ז חפשתי ומצאתי בירושלמי וגם מפרש הירושלמי הרגיש בזה אלא שלשונו מגומגם קצת מחמת שלא על העל לבו ללובשו דרך מלבוש להס"ת וסבור שהתירו להביאה בידו משום ביזיון כתבי הקודש: