אלפי מנשה חלק א ג

ליקוטים והשמטות

סימן ק"ד שורה ו' אחר תיבת שקדמוהו נשמט אלו התיבות, אז לא יבוש. וזהו, נגד מלכים פי' נגד דעות מלכים שקדמוהו

סימן קכ"ט דף קמ"ח ע"א שורה ו' אחר תיבת מווילנא צ"ל, ואף אולי נמצא כן בדרש, כי כן הוא על זכרוני, יש לבארו. כמו שאכתוב להלן בסמוך, ובלא"ה אין לבאר דברי המדרש כפשטו במקום שהוא נגד השכל רק צריך לתלות, שיש להם איזה תוך. וכבר אירע כזה להמגיד המפורסם מוה' יעקב זצלל"הה מדובנא, שאמרו בפניו, על הפסוק נקבה שכרך וגו' שלבן אמר לו, שיתן לו נקיבה בשכרו, והרבה לגנות זה הפירוש. שהוא זר מאוד. ואח"ז הראו לו בזוהר מפורש כזאת, אבל גבהה דעתם מדעתינו

שם ע"ב שורה כ"ה, אחר תיבת הזמן, צ"ל ואין כוונתי שב"ד יפסקו לפי הזמן, אלא כשנתן ה' בדעת ב"ד, שיסכימו כדברי איזה יחיד, בוודאי מן השמים הסכימו, כי כן נכון לפי הזמן, ואין סותר למה שפסקו בדורות שלפניהם ההיפוך, כי אלקים נצב בעדת אל, והיה נכון אז. כפי הזמן לפי הדור

חולין משנה, התיז את הראש בב"א פסולה, הי' שוחט והתיז את הראש בב"א אם יש בצוואר וכו', וע' רש"י, ובתוספתא איתא, התיז את הראש בב"א, אם נתכוין לכך שחיטתו פסולה, וע' בי"ד עם ביאור הגאון, על זו התוספתא, ולי נראה לפרש המשנה, עפ"י התוספתא, כי התיז את הראש, היינו המפרקת וכל הצוואר כעין ששנינו, הותזו ראשיהם, אע"פ שמפרכסין טמאין, ואלו בסימנים לבד, הרי הוא כחי לכל דבר, ומה דפליגי ר"י ור"ל. כהבדלת עולת העוף. היינו בסימנין ג"כ עם המפרקת וה"פ המשנה, התיז את הראש, אם נתכוין, וכו', היינו שהיתה כוונתו לזה, להראות כאיש גבורתו. פסולה.