אלפי מנשה חלק א לט

על כל דבר הנעשה, מאיזה מין מהג' הנזכרים הוא. ואיך נתנהג, עם כל א' מהג' הנ"ל, ואיך תלוי במעשינו להשיג איזה טובה: ענין הנהגתינו בענינים מקריים נה

הנה הטוב שע"י המקרה. אינה טובה והנאה שלימה כלל. מפני שאינו בטוח, שיהי' לאיזה זמן קבוע, וכל ההשתדלות הוא. שיהי' הטובה קיימת. ע"י איזה סידור נכון, כל מה דאפשר. ושלא יהי' ענינינו תלוים במקרה, כפי שאבאר מזה. כשאחשוב ענין צרכי האדם המרובים. וזה הוא ענין השכל, לסדר הדברים, כל א' על מקומו הראוי לו, וכל מה שירבו לסדרו. ע"פי עומק עיון השכל. יתרחקו ממקרים, ויתקרבו לענין הסדור. ויהי' הטובה יותר בטוחה, כי המקרה. לא יעשה שום סידור כלל. ואם נראה באיזה דבר, איזה סידור קצת, בוודאי שלטה בו, יד מכוין ומסדר, הגדול לפי גדלו, והקטן לפי קטנו, למשל באריגת איזה בגד. לא יתהוה. ע"י השלכת חוטין. ע"י ערוב שלא בכוונה, שיתהוה עי"ז, איזה מעשה אורג. רק צריך לכוין, שיהי' הולך. ע"ד איזה סידור. וכל מה שירבה כוונה. בענין הסידור, יתהוו יותר, ענינים גדולים, כגון מעשה חושב, שהוא ציור כרובים ותמורות, מכמה גוונים, שנעשה בוודאי. ע"פי כוונת מכוין. שצייר במוחו ענין הדבר וסידורו, ועד"ז עשה מעשהו בכוונה ובדקדוק. וכל תיקוני הדברים, באים ע"י מכוין אמיתי, ע"י שכל אמיתי וקלקולי הדברים, באים מזה. או שטעה בסידורו, או שנתהוו ע"י מקרה. שלא עלה ע"ז כוונת מכוין. והנה בענינים מקרים המתהוים בעולם. לטוב או להפוכו. כגון איזה מציאה. או הפוכו ה"י. אין לנו עסק בזה. שיהי' נ"מ להנהגה. רק להתקרב למקום. שמצוים מקרים לטובה. כגון שנוסעים כמה על יום השוק, ואף שאין להם עסק מיוחד. רק שמקוים. שיזדמן להם איזה ענין לטובה שימצא שם אנשים. שיוכל להרויח על ידיהם באיזה ענין, שהוא לפי ערכו