אלפי מנשה חלק א לז

טוב לו, להפיס דעתו ואם לא יוכל להשיג. אזי יתלה בחסרון ידיעתו, ולא שיחליט להכחיש, אנשים נאמנים, שהעידו על מציאות זה הדבר, וגם ישתדל לשאול אצל חכמים. ואף אצל כל אדם. אולי ילמדוהו ע"ז, ויבא האדם לידי זאת המדה היקרה, היינו ידיעה שאינו יודע, ע"י מה שהבאתי לעיל. שיתבונן האדם בידיעותיו, מאיזה מין הוא, חושית או שכלית, או ספורית, או מצות אנשים, עכ"פ כשיגיעו לזאת המדה, יהיו בטוחים, מנזק, ועי"כ יוכלו להשתדל בהשגת הטוב, כפי האפשרי. כפי שהבאתי, שבכל דבר המורכב, יש טוב ורע, וכשנצרכים לאיזה דבר, לקבל הטוב ממנו, נצרך תחלה, לידע איך להזהר מנזק הרע שבו כמו בענין האש. שנלצרכים לה מאוד, לחמום ולבישול ולאורה, אבל צריך להשמר מנזקה. וע"ד הנ"ל. הוא דרך ותקוה טובה, להגיע בע"ה, לתכלית הטוב ועונג הקיום: מתיקוני העולם נ

אחר כותבי, מעט הידיעות הנ"ל, כפי שעלה על דעתי. קמא קמא, אסדר ענינים, איך להוציא מהידיעות הללו דרכים והנהגות לתיקון העולם., אחר שאחזור על דברים פשוטים וידועים, וארחיב קצת הדיבור בפרטיותיהם: ענין כל הדברים. שהם על א' מג' דרכים נא

כל הענינים המתהוים בעולם, לא ימלטו מא' מג' פנים ואלו הם, מקרה סדור, השגחה. ואבארם אחת אחת. ענין המקרה נב

מקודם אבאר, שלא יהא בעיני המעיין. ענין המקרה, כסותר לאמונתינו, בענין השגחה מן השמים, כידוע מאמר חז"ל, אין אדם נוקף אצבעו למטה וכו', כי בלא"ה צריך ביאור, שלא יהא ההשתדלות, סותר להשגחה. כמרגלא בפומייהו דאינשי. אם הגזירה אמת, החריצות שקר,