אלפי מנשה חלק א ל

עכ"ז, יש דין קדימה, להשגת הטוב, שהוא השלמת החסרון מלבקש עונג, כמו שיש דין קדימה להרחקת הנזק, מהשגת הטוב. אבל יש תקוה, לבא בהדרגה. לחיי עונג איש כפי ערכו: ענין תכלית הידיעה לז

בידיעה, יש ב' מינים, ידיעה עיונית שהיא בעצמה תכליתית, כמו שיתבאר להלן. וידיעה מעשית, שהיא רק הכנה לאיזה תכלית, ומפני זה, גבהה ידיעה עיונית על ידיעה מעשית, ואבארם כסדר: ביאור ידיעה עיונית לח

ידיעה עיונית, הוא שתיכף בידיעתה. יבא לידי השגת הטוב שהיא התכלית האחרון. ולא יצטרך לשום מעשה, להשלמת הטוב, כמו שהמשלתי לעיל. בחכמת השיר, אם יש משוררים בקביעות, רק מי שאינו יודע ומבין בזה, לא יהנה מהם, ותיכף בהתלמדו, לא יחסר לו שום מעשה. רק יהנה תיכף ממה שלפניו, ומהנאות רוחניית, שהם הנאות ראיה ושמיעה יובן ענין הנאת ידיעת מושכלות עמוקות רב העונג מידיעתן, וידוע מאמר החכם, אין שמחה כהתרת הספיקות, ותיכף בידיעתם. יתענגו מהם. ונמשיל עוד, בידיעות פשוטות. למשל, כשבניו ואוהביו וקרוביו. בריחוק מקום ממנו וכשיוודע לו משלומם וטובתם, הוא נהנה מידיעתו זאת. ולא יצטרך לשום עשי', להשלמת הנאתו. וכהנה רבות, יש ידיעות עיוניות: ביאור ידיעה מעשית לט

ידיעה מעשית, הוא ידיעה בכמה מיני אומניות, ובעניני מסחר, להרוויח לפרנסתו. שהידיעה בעצמה, אין בה הנאה כלל. רק היא הכנה להשגת טובו, כשיוציא ענין ידיעתו לפועל: