אלפי מנשה חלק א יט

ומסתכל באיזה דבר ביותר. לרוב דקותו. או לגודל חשקו, אזי לא יראה דבר אחר אף מה שלפניו ממש וגם לא ישיג שום דבר ביתר חושיו. וזה ג"כ גרם בענין שכלי. שלפעמים: יטעה חכם מחוכם. בדבר פשוט מאוד. והוא מפני שמסתכל ביותר, בענין א' שחשקו ורצונו והרגלו לזה. לא יוכל להסתכל לש"ד, אף פשוטים וקלים: מעלות השכל נגד החושים יט

ענין השכל, גבה מאוד נגד החושים, עד שכמעט אין ערך לידיעות החושים נגד ידיעות השכל והוא, שידיעות החושים, שהם רק ידיעות פרטיים, ואף אם ירבה בהם, עכ"ז לרוב ריבוי. פרטי ענינים שבעולם, א"א לידע ע"י חושים, ענינים רבים, שיהיו נערכים. נגד ריבויי, הענינים הנצרכים שבעולם. למשל, שאף אם יכיר אדם. כמה ריבואות אלפי אנשים ודיעותיהם, עכ"ז. אין ערך, נגד ריבוי האישים שבעולם, אבל בידיעות השכל. שהוא ידיעה כללית, והוא כולל תחת ענין א'. כמה פרטים, אין חקר למספרם, יש תקוה. לידע דרך כלל, רוב חלקי העולם ועניניהם מה שיהיה נ"מ להנהגה לתועלת. וע"כ, מפני שמין המדבר. לרוב רובי הצטרכותיו, לא יוכלו להשיגם ע"י החושים ע"כ ניתוסף בהם, כח השכלי הזה לתועלתם: הצעה לכללים עקרים

ידוע לכל. והבאתי לעיל, שעיקר התכלית והכוונות שבעולם הוא השגת הטוב, והרחקת הנזק והוא תלוי במעשה בני אדם, כפי שאבאר להלן. ע"כ אכתוב כמה כללים עקרים. המביאים לזה התכלית: ענין טוב ורע כ

ענין טוב ורע הוא כך, כל דבר שהוא על שלימותו ומזגו. הוא טוב, ושלא על שלימותו הוא רע, ולפי זה, אין דבר