אלפי מנשה חלק א יח

ולהוציא דבר מדבר וכשירבו להסתכל באיזה דבר, עד שיוכיחו מזה. ענין שאין לו אלא אופן א'. הוא ברור ואמיתי וידע זה, אף שלא השיג זה הדבר מעולם בחושיו: וחילוף זה הענין השכלי שבאדם ברב ומעט. ובבירורי הדברים, תלוי בזה. במי שיוכל לחזק בנפשו, כח זה ההסתכלות היתירה, לכלול יותר. ריבוי דברים. תחת כלל א' ולדקדק היטיב בשיווייהם. וזה הוא דרך כלל. ענין השכל ומהותו: הבדל בין החושים להשכל יז

הנה ענין החושים הוא בפועל תמיד. היינו כשיש איזה דבר מבחוץ המשנהו. כל דבר לחוש המיוחד לו. הוא מרגיש הדבר: נ אף שלא ברצונו. אבל ענין השכל. הוא דבר שהוא רק בכח ותלוי ברצונו של אדם להוציאו לפועל היינו. אם ירצה, ירבה להסתכל. ולצייר בנפשו. וירבה ידיעותיו עי"ז, גם א נו יודע בעצמו בתחלה. אם יש בכחו להשיג איזה דבר שהוא נצרך לו, ומזה בא, שהרבה מתרשלים בזה הכח בחוששם, שמא יגעו לריק וגם מפני שההסתכלות. בדברים דקים. הוא ענין כבד וקשה מאוד כמו אף בחושים. למשל לעיין באיזה כתיבה דקה מן הדקה, וכן בכל החושים, עכ"פ. זה השכלי. מפני שהוא רק בכח. ואף מושכלות ראשונות ופשוטות. כשלא יעיינו בהם. לא ידעו זה. וע"כ מצוי לרוב. שיעלמו כמה דברים פשוטים, אף מגדולי החכמים. כפי שיובאו לדוגמא לרוב בדברי. והוא מפני שלא נתנו לב להסתכל בזה, ועתה אבאר. ענין התגברות באיזה חוש: ענין התגברות החושים יח

הכח החיוני שבחיים שממנו באים החושים. יוכלו להמשיכו לפי הרצון. לאיזה חוש שירצו להגדיל ענינו. וכשממשיך כוחותיו לאיזה חוש אזי מסתלקים ממנו יתר חושיו ואף זה החוש בעצמו, הוא מסתלק מכל הדברים. ואינו מרגיש אלא זה הדבר שהוא ממשיך כוחותיו לזה. כגון כשרואה