אלפי מנשה חלק א קפג

הביאו כלל, הא דר"ש להלכה, וצ"ע

פ"יב ק"ה ב' משנה כמלא רוחב הסיט ערש"י שכתב מפ' בגמ' וכו' לא ידעתי, היכן מפרש כן בגמ' רק רש"י פירש שם כן, וגם כפול ופשוט. ונראה, דפליגי בגרסת המתניתין, ויש נ"מ לדינא, ורש"י משוה אותם ולא ידעתי מנ"ל הא, וע' פירוש המשניות להרמ"בם. גם במשנה, ברישא תני כפול גבי טווה. ובסיפא גבי אורג: לא תני כפול ונראה פשוט, כיון דשיעור אריגה, הוא ב' חוטין. כמלא הסיט, לכך שיעור הטוי' כפול, כדי לארוג ב' חוטין וצ"ע טובא בעיקר פירוש הסיט, ואפשר שהי' מפורסם אצלם, למדה ידוע כמו שמביא בפייט בפ' שקלים

ק"ו ב' הלכה מכלל דפליגי,. רש"י ותוס' פירשו בלשון קושיא, ול"נ. שהוא בלשון שאלה, אי פליגי רבנן ואמר לי'. מאי נפקא לך מיני' לידע. כיון דהלכה כרשב"ג, אמר לי' גמרא גמור וכו', בניחותא, גמור אף דבר שאין נ"מ לדינא. זמורתא תהא, יהיה כעין זמר דאורייתא וע' ערובין, ס' א' וע"ז. ל"ב. ב' ורש"י ותוס'. שינו שם קצת בפירושם. לפי ענין הגמ', ופירושי עולה בשוה, בכל המקומות

ק"כ א' גמ'. משום דלא חזי וכו', ע' ברטנורה, שפירש בדוחק ופשוט, דה"פ, דגבי מזונות, אם יש לו ג' סעודות, אף אחרים, אינם רשאים להציל בשבילו, רק לצורך עצמם, ולהכי פריך בגמ' מהפקירא קא זכו, כיון שאסור להציל בשבילו, אבל בסיפא גבי בגדים דרך מלבוש, רשאין להציל בשבילו, ומבקשם ע"ז, להכי קאמר עמי, ולא מהפקירא קא זכו, שאינו מתייאש כלל, שימצא הרבה אוהבים, שיצילו בשבילו, ואף שכר אינם רשאים ליטול, דהוי שכר שבת וע' ש"ע, סי' של"ד. ס"ט שכתב כן, אחר ולובש וכו', ולפי מה שכתבתי, הוא שלא בדקדוק

קנ"א א' גמ' אמאי ה"נ, ימתין וכו', פירוש רש"י ותוס' דקאי ארישא, אין לו שחר כלל והעיקר כפירוש