אלפי מנשה חלק א קפא

גמ' והתניא איזה קמיע מומחה, כל שריפא ג' ב"א כאחד לפי מה שכתב ר"י ע"א. בד"ה, עד דמומחא וכו'. לחלק בלחש א', בין כתבו באגרת א', בין כתבו בשלשה אגרות הוי מצינן לאוקמי תרווייהו לענין קמיע. ולחלק כנ"ל ובלא"ה לא הבנתי כלל, נ"ל הא

ס"ב א'. גמ'. אמר רב מכבנתא פירש"י. שקושרת בה מפתחי חלוקה. וכן לפי זה שנאלין שעל המנעלים שנהגו לצאת בהם וצ"ע טובא והשתא פטור אבל אסור קא קשיא לי. דהוי צורך מלבוש כמו בירית חיוב חטאת מבעיא

ס"ג ב'. אצעדה, פי' רש"י של זרוע, ובירית תחת אצעדה, עומדת. פיר"שי תחת כמו במקום ולי נראה דאצעדה, הוא על הרגל, מלשון צעד, שהוא הילוך והא ראי' דבמדין כתיב, אצעדה וצמיד, והא דכתיב גבי שאול, ואצעדה אשר על זרועו דרשו בזה, שהוא התפילין שעל זרועו ונקרא אצעדה. שלא היה צועד ד"א בלא תפילין, וע"ד הפשט גר עמלקי הי' ולא ידע בדקדוק הלשון, או אשר על זרועו, כינה הכתוב דרך כבוד,

ס"ד ב' תוס' ד"ה. ר' ענני וכו' כתבו דהלכה כר' ענני. דאמר משמי' דר' ישמעאל בר' יוסי דהוא תנא ופליג. צ"ע טובא דאי משכחת תנא בברייתא, דפליג אסתמא דמתניתין, יהיה הלכה כמותו. נגד סתם משנה הלא לימוד ערוך הוא בידינו מפי ר' יוחנן. הלכה כסתם משנה ומה שכתבו דבשל סופרים, הלך אחר המקיל, ע' ע"ז ז' א' דביחיד נגד רבים, לא אמרינן כן, רק באבל, דעיקרו דרבנן, ואין בו גזירה משום דאורייתא כלל

פ"ז ע"ג א' משנה והמכה בפטיש. ע' רש"י, והוא מלתא בלא טעמא. ובהבונה פירש פי' אחר ג"כ אינו נראה כלל, ונראה דה"פ לאחר שגמר הכלי, מחליקה בפטיש, והוא גמר מלאכתה, וכן החייטים, לאחר התפירה מחליקים את הבגד בברזל המיוחד לזה: