אלפי מנשה חלק א קעו

השלכת אתרי גוך. ולא משום חשש שמא יעבור זמן התפלה ולפי זה וודאי דאפילו התחילו מפסיקין. וע' תוס' ד"ה לימא וכו': יב א. שבת היא מלזעוק פי' מלהתפלל עבורך ורפואה קרובה לבא פי', ובתוך כך תתרפא. ולא תצטרך לתפלתי: יג א. מה אשת רעהו הוא בבגדו וכו' פי'. משום דהוי קורב' של גילוי עריות כמו שאכתוב בסמוך: לא אסרה תורה וכו' פי'. קריבה לערוה כגון חיבוק ונשוק שאסרו חכמים ואסמכו' אקרא. דלא תקרבו לגלות ערוה, דה"ל למיכתב לא תגלה ערוה כדכתיב בכל העריות בפרט. אבל לא אסרו. אלא אם היא קריבה של גילוי עריות היינו שהוא מקרבה. מפני חבת גילוי ערוה אבל אם הקורבה. מחמת אהבה וקירוב ורגילות בלא"ה. כגון עולא דהוה מנשק לאחוותי' וכו' וכן הוא בבגדו והיא בבגדה גבי אשתו נדה שבלא"ה. הוא מקורב עמה מותר, אבל גבי אשת רעהו הוה קריבה של ג"ע ממש. וע' תוס' ד"ה ופליגא דר' פדת שהאריכו בזה: פ"ב כ"ו ב', בגד אין לי וכו', כל הסוגיא עד ואימא לרבות שלשה על שלשה בשאר בגדים הדקדוקים שבסוגיא א', אלא שלשה וכו' מאי אלא. הא לא הדר בי' משנויא קמא: רק מפרש לי'. ב' טעמא דכתבי' וכו' הוא שפת יתר וכפול לשון שלא לצורך, ג'. ע' רש"י ד"ה ואימא לרבות וכו' ושלש על שלש אתי בק"ו, מה שתמהו עליו בתוס' ופי' התוס' נראה לכל דחוק מאוד. ד'. תוס' ד"ה. אתי בק"ו. פי' הרב פורת דהאי ק"ו אינו אלא לרווחא דמלתא. והביאו ראיות ע"ז דחוק מאוד דלמה לו לומר, לרווחא דמלתא. שיוכל להקשות ע"ז, לימא התירוץ האמתי ולא יקשה כלל, ע"כ אפרש כסדר כל הסוגיא, בגד, אין לי אלא בגד שלש על שלש מנין ת"ל והבגד ובע"כ תנא דברייתא. דמדלג מבגד לשלש טל שלש ס"ל דשלשה על שלשה' הוי בכלל בגד, ופריך ואימא לרבות שלשה על שלשה פי' מנא לך, דהוי בכלל בגד דלמא לא הוי בכלל בגד, ואצטריך לרבויא. ומשני לאו ק"ו הוא לא דמהאי ק"ו ניליף. אלא ה"פ דמוכח בע"כ דשלשה