אלפי מנשה חלק א קעא

מששים, וא"כ פליג ר"ש על אין פוחתין לפיאה מששים, וא"ת אין הכי נמי דפליג, הא מסיק עלה בירושלמי מתניתין לא אמרה כן, אלא הכל לפי גודל השדה, ולפי רוב העניים, דמשמע שמוסיף, ולדבריהם היה יכול להביא מפורש, מרישא דמתניתין דאין פוחתין וכו', דמתניתין פליגא על ר"ש, אבל לפי' הברטנורה, אתי שפיר, דלר"ש, אינו צריך להוסיף, אלא בשדה גדולה, ועניים ג"כ מרובין, אבל בדאיכא חדא למיעוטא א"צ להוסיף, ומייתי ראיה דמתניתין פליגא, דלא תני, לפי השדה, ולפי העניים, אלא לפי גודל השדה, ולפי רוב העניים

שבת ב' א' משנה. יציאות השבת, ב' שהן ד' בפנים וכו', ע' רש"י ותוס', וע' תוס' ד"ה, פשט העני, שהקשו מה לי עני, מה לי עשיר, והוא תמיהא עצומה והתירוץ אינו מספיק, לרוות צמאון, גם לשני פירושי רש"י, אין הלשון מדוייק כלל דלפירושו דבפנים היינו הכנסות וכו', היה צריך לומר לפנים ולחוץ. ולפרושו דבכאן שהסכימו התו' לזה, דבפנים היינו לבע"הב העומד בפנים וכו', חסר כמה תיבות, ע"כ פירשתי, ב' שהם ד' בפנים היינו ברה"י, ובחוץ, היינו ברה"ר כפי שאבאר, וממילא אזדא לי' קושיית התוספות דמה לי עני מה לי עשיר, ואבאר פירושי, פי' דבבא דפשט העני וכו', דרישא ודסיפא, הם ב' שהם ד' בפנים, היינו שהשינוי בין ב' דחיובי לבין ב' דפטורי. הוא בפנים דבבא דחיובי. נתן לתוך ידו של בעל הבית או שנטל מתוכה ובבבא דפטורי נטל בעה"ב מתוך ידו של עני או שנתן לתוכה. וכן ב' שהן ד' בחוץ, היינו בבא דפשט בעה"ב וכו', ולפי זה לאו בעני ועשיר תליא מלתא, אלא ברה"י ובר"ה, ואצטריכו תרווייהו, כפי שיבא להלן ובשבועות דמפ' בגמ' שתים דעני ודעשיר, היינו בבא דפשט העני וכו', והוא קיצור לשון ויתורץ ג"כ. דקדוק א', שקשה לפי' רש"י דבכאן. אמאי לא מפרש כסדר. דבעה"ב ברישא, ובריש נדרים, מייתי מפרק במה מדליקין וכו' דזמנין מפ' מאי דסיים ברישא. ולא הביאו ממשנה דכאן פ"א. אבל לפירושי הוא כסדר, ואבאר הצריכותא