אלפי מנשה חלק א קסד

רש"י שמביא בתוס', וע"כ פי' דלא מברייתא פריך, רק מסברא, עכ"פ לפ' פי' רש"י, יש להחמיר יותר בעקבו, מגבי לבו, דמנעלי' ברגלוהי בר איניש, וכמה פעמים, הולכים בלא חגורה. וא"כ כיון דעקבו מותר, כ"ש לבו, ואף לסברת התוס', דלבו חמור, י"ל, דהא דפסק בעקבו, משום נוגע, דלא שייך בלבי, ע"כ הדרינן לכללא, דת"ק וי"א, הלכה כת"ק

שם אמר רבא, צואה בגומא מניח וכו', צ"ע, מאי קמ"ל פשיטא, וכסית את צאתך, אמר רחמנא, והא מכסיא. והרא"ש כתב, דקמ"ל, דלא אמרינן, דסנדלי' בטיל לגופי', ואין נ"ל סברא כלל, דבטיל לגופי', דבשלמא גופי', הטעם. משום כל עצמותי, למאן דאסר אבל לא בסנדלו, וגם בגופי' פסקו רוב הפוסקים לקולא, וצ"ל, דקמ"ל, דלא גזרינן, דלמא משתליא ושקיל לסנדלי'

שם צואה דבוקה וכו', צ"ע, מאי איבעיא להו. ואף לסברת הראש, כיון דס"ל לרבא, דסנדלי', לא בטיל לגופי', ומה איכפת לן מה שדבוקה בסנדלו ועכ"פ, מה שפסקו הפוסקים לחומרא. כמו כל תיקו דאורייתא, ולפ"ד, אין כאן חשש איסור דאורייתא כלל, ואפשר איזה חשש גזירה דרבנן, משום חשש ריח רע שיש לו עיקר

כ"ח א' הכי אר"י, אין הלכה כר"י, משום דבהאי מתניתין, ברישא הלכה כמותו, ובמציעתא דעבד כמר עבד. מש"ה הוצרך לומר כאן, דאין הלכה כמותו, אף שהוא בלאו הכי, יחיד נגד רבים

ע"ב אמר רב הונא אסור לאדם שיטעום, קודם שיתפלל תפלת המוספין, וכן ריב"ל לענין מנחה, פי' משום ואותי השלכת וגו', ולכך אפי' טעימה בעלמא אסור, וע' שבת ט' ב', מה שכתבתי שם

ל"א א' גמ', מערים אדם וכו', כדי שתהא בהמתו וכו' ע' תוס' פסחים ומנחות, שהאריכו לדקדק בזה, והנראה דהאי כדי שתהא בהמתו אוכלת' פי' המוץ וזהו הערמה