אלפי מנשה חלק א קס

שם אחת מן התיכונה וכו', נ"ל לגרוס, מאי תיכונה, תיכונה שבתיכונות פי' ראש אשמורה השלישית, שהיא באמצע הלילה ממש וע' מגילה, מה שאכתוב שם, גבי והאמצעי דולגן (אי"ה כשיצא למכבש הדפוס ספרי שעל חידושי הש"ס)

ו' ע"ב אותן קולות, דקודם מ"ת, ע' רש"י, שמפרש דרך דרש, ולי נראה, דה"פ, דלא חשיב, אלא אותן קולות, דכתיבי קודם מ"ת שהתורה ניתנה בהם, אבל מאי דכתיב אחר מ"ת לא חשיב דמאי דהוה הוה

ט' ב' במשנה, וגומרה, לא גרסינן, וע' תי"ט, וממקומו מוכרע, דדווקא לר' יהושע, דס"ל עד ג' שעות. רק משום מסמך גאולה לתפלה, יכווין לגמור עם הנץ החמה אבל לר' אליעזר דס"ל דסוף זמנה הוא הנץ החמה, אסור לכוין כזה, דהא אביי לייט, אמאן דמצלי עם דמדומי חמה. ואף למאן דשרי התם, היינו משום שביום הברור, יוכל לראות שקיעת החמה, אבל קודם הנץ החמה, לא יוכל לידע, שמא בתוך כך, תנץ החמה, ויעבור הזמן

שם ר' יהושע אומר עד ג' שעות. הא דלא איבעיא עלה בגמ'. אי עד ועד בכלל, או לא, כדאבעיא בפרק תפלת השחר גבי ר' יהודא אומר, עד ארבע שעות, היינו משום דשם פשיט בגמ' מעדיות דתני ועל תמיד של שחר, שקרב בד' שעות, ש"מ עד ועד בכלל, והכא קתני במשנה גופא, שכן דרך בני מלכים, לעמוד בג' שעות

י"א א' גמ' עשה כדברי ב"ש, לא עשה ולא כלום פי' דבכל מקום דפליגי תרי תנאי. או אמוראי א' מחמיר וא' מקיל, שאף שהלכה כדברי המקיל עכ"ז, מצוה מן המובחר. לעשות כדברי המחמיר, אבל גבי פלוגתת ב"ש וב"ה, שב"ש במקום ב"ה אינה משנה, א"צ להחמיר כלל, ואם החמיר, לא עשה כלום מצוה מן המובחר במה שהחמיר. ומייתי ראיה, מר"י בן החורנית, שמסתמא היה מדקדק במצות וישב בסוכה, שלא יצא י"ח לדברי ב"ש, וע' רא"ש בריש סוכה ובכלל דבריו דברי: