אלפי מנשה חלק א קנט

דרך התורה אחרי החפוש, כפי שהמשלתי, מהעבד שמשתדל להבין רצון אדוניו, ע"ד תן לחכם ויחכם עוד, וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים, וזה החלי בע"ה, מאיזה ליקוטי חידושי שהבאתי לדוגמא, ובדרך קצרה, וסמכתי על המעיין שאל יתרשל מלעיין היטב, בענינים קצרים שבה, ולפעמים איזה הגהות קצרות, איך שרווחא שמעתא ממילא עי"ז, והאמת עד לעצמו, וה' ינחנו בדרך אמת

ברכות ב' ע"ב רש"י ד"ה, משהעני, שאין לו נר וכו', וכן ד"ה בערבי שבתות. כתב שממהרין לאכול וכו'. וצ"ע טובא, דא"כ שאר בני אדם ובשאר הימים מאחרין לאכול, והיכא הוי זמן שכיבה, וביותר קשה, על סוף הזמן, עד שעה שעומד וכו', ואח"ז עבר זמן שכיבה ועדיין הוא זמן אכילה, לשאר בני אדם, והנראה לפרש בהיפוך דעני מאחר, דבעבידתי' טריד, כדכתיב ולעבודתו עדי ערב וכן בשחרית רביעית מאכל כל אדם, חמישית מאכל פועלים, וכן בע"ש, מאחרין לאכול. משום שצריך לקדש בתפלה והדרן לקדושי אכסא, אבל לשאר בני אדם, ובשאר הימים כבר אכל והלכו לישן, ובירושלמי מפורש, שהיה מנהגם, לאחר בסעודת ע"ש, וז"ל הירושלמי, אנן תנינן, משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, ותני ר' חייא, משעה שדרך ב"א נכנסין לאכול פתן בלילי שבתות, ותני עלה, וקרובים דבריהם להיות שוין, איתא חמי, משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, יממא הוא ועם כוכביא הוא, ואלו משעה שדרך ב"א נכנסין לאכול פתן בלילי שבת, שעה או תרתי לילא הוא, אלא שמיישב שם. תפתר באילן בופרניא דקיקין. דצדו להון מקמי חיותא דאורחייהו מסתלקין, עד דהוא יממא

ג' ע"ב גמ' תנא אין תיכונה וכו', האי תנא ט"ס הוא וצריך למוחקו: