אלפי מנשה חלק א טז

עוד מענין החושים יג

החוש, אינו מראה הדבר לאמתו, כמו שהוא במקומו, אלא כפי הענין שמשנהו, וע"כ ישתנה ויתחלף, דבר א' ממש, לאיש איש, כפי ענין שינוי כלי החושים, שעי"ז ישתנה הרגשתו, כמו למשל, בחוש הראיה, שמשתנה הדבר, מקוטן לגודל, או להיפוך וכן בקירוב וריחוק, ע"י (שפיקולין), או (שפיקטיווע). וכן בכמות הדברים, להראות על דבר א', כמה כפילות, ע"י זכוכית, המלוטשת בכמה מיני חדודין. שמכל חדוד וחדוד, ישנה אותו וכן הוא ממש, כשמשתנה איזה כלי הראיה שבאדם, ישתנה ראייתו, ומפני זה יתהוו טעותים, בהרגשות וחושים, וזה הוא א' מענין ידיעות טעותים, שהזכרתי למעלה, וכשיתהוו איזה חלופי דיעות, בין כמה בני אדם. בענין הרגשת איזה דבר חושי צריך לדקדק בהם היטב וסוף הדברים, צריכין לסמוך על רובא או על הידועים ומוסכמים לכל שחושיהם הם בריאים. על שלימות מזגם ואמתתם: מענין הדמיוני יד

וכן בענין הדמיוני, שהבאתי לעיל, יתהוו ג"כ טעותים, מפני שיש איזה דברים שיש להם כמה שיוויים ודמיונים ביניהם, מפני שא"א לרבויי הדברים שבעולם, שיחלק כל דבר מחבירו מכל שלא יהיה בהם שום שיווי באיזה דברים, וכשלא ידקדקו היטב בפרטיהם. יוכלו לדמות על איזה דבר, שהוא הוא הדבר או האדם. שראה מכבר, ובזה ג"כ, כשיתהוו איזה חלופי דעות צריך לדקדק בהם היטב, וסוף הדברים, לסמוך על רובא או על המוסכמים כנ"ל: עוד מענין הידיעות שהזכרתי טו

הידיעות החושיות והדמיוניות שהזכרתי, משותפים בהם כל מיני החיים, מדברים ובלתי מדברים, מתחלפים בהם ברב ומעט. לפי ענין מזג כלי החושים. אלא בדבר א' נתחלפו בזה מין המדברים לבלתי מדברים. והוא זה.