אלפי מנשה חלק א קנז

לענין הדברים שכתבתי, ושיתחזקו עצמם, בידיעה שאינו יודע שהוא שער גדול. לכנס לפנימיות החכמה, כידוע מאמר החכמים, שאלת החכם חצי חכמה, ובר מן דין, ממה שכתבתי מענין עקרי התורה, אתמה מאוד, על מאור התורה, אשר יזרח אל כל, ויחשיך אלי, ביודעי, שאיני מבין שום פסוק ושום משנה, ושום דין על מכונו, ואף שת"ל האיר ה' עיני, לפרש כמה ענינים, ע"פי עומק פשוטו, על דרך האמת, כפי שאקווה, כשאעלה על ספר ליקוטי חידושיי, יהיו מקובלים לכל, כפי שידוע למכירי ולהמקשיבים לקולי, שת"ל, דברי ערבים, על אוזן שומעת, עכ"ז, כשאעלה על לבי גודל חסרוני להצטרכות, לידיעת התורה, שכל ידיעותיי, הם כגרגיר חרדל נגד הצטרכות ידיעת התורה, יגדל כוספי, שלא אוכל לנוח, ואני מתנפל לפני החכמים ותלמידיהם, שיסייעוני בהשתדלות בזה, ות"ל פתח לי הש"י ברוב רחמיו וחסדיו ע"פי רוב יגיעותי כמה וכמה כללים עקרים, שהם מפתח גדול ויש תקוה, להשיג עי"ז, חלק גדול מחכמת התורה, איש איש כפי ערכו וחלקו, כי זה כל מגמתינו, ולא נפרוץ לעלות, למעלה ממדרגותינו אבל כפי הסתכלותי בענין דורינו, אחר השתדלותי, לחפש לב וחכמת כל א', ת"ל יש בכח שכלנו, לעלות למדרגות גבוהות, ומאוד רחוקים אנחנו, ממה שבכחינו להוציא לפועל, וביותר אני מתנפל, לאלו שזכו לשתי שולחנות, לתורה וגדולה במקום אחד, שישתדלו בשני המעלות שלהם, היינו בידיעתם ויכולתם, להגדיל תורה ולהאדירה, כפי שבארתי, מה שאמרו, שער רבי, לא היה תורה וגדולה במקום א', והא הוה ר"א בן חרסום שהפליגו מאוד בעשרו, שהנראה שהיה יחיד בדורו בזה ובארתי שר"א ב"ח לא השתמש בגדולתו, שמימיו לא ראה אותן, רק בתורתו כמו שאמרו שהיה נוטל כד של קמח וכו', אבל רבי נשתמש בתורתו וגדולתו כא', הארכתי מאוד, מרוב שיחי וגו', וכולי האי ואולי, ולוואי שיקובלו דברי, אצל אנשים כוללים מבעלי ג' מעלות שהזכרתי, חכמה גבורה עושר סושיתו