אלפי מנשה חלק א קנו

התיקון. שיהי' כל חלק מקבל השגת הטוב לפי ענינו, מהקב"ה, שהוא נשמת כלל העולם, כמו באיש א', שאף שמשכן עיקר החיות הוא בלב, ומשכן השכל, הוא במוח, עכ"ז כל האברים. מקבלים חיות והרגשה, כל א' לפי ענינו, ע"י עורקים וגידים, שהם מחוברים למקום חיות, הנמשך מהלב. עכ"פ כל זה כלול בתורה, ונרמז בצירופי אותיות וקוצי' ותגי', ונצרך לשום לב לזה, ושכל א' מהחכמים, כל א' בענינו, הוא אינו ענין בפ"ע רק הוא חלק קטן, מחלקי הידיעות הנצרכות לשלימות ידיעות התורה ואם ישימו לב לכל מה שכתבתי, היו מכירים מאוד חסרונם, ושבע"כ נצרך בעולם, לחפש ידיעות כלליות, ולא להפיג דעתייהו דצבורא, כמרגלא בפומייהו, בכמה מחכמי הזמן, וגדוליהם וראשיהם, מה לנו לחפש דרכים חדשים. הלא התורה כתובה ומנחא, ואף שבע"פ, התירו לנו, ואיך לא יבינו שהיא עדיין כספר החתום, ושנצרך לסלסל ולחפש בה, תוכן פנימיות כוונותי', וטעמי המצות ותועליותי' ע"פי חפוש, בהנהגת העולם, ותועליות חבורי', בגשמיותה וברוחניותה. וידוע לכל מאמר רשב"י, ווי למאן דחשיב דמילין דאורייתא וכו', אי הכי, כל אומין דעלמא, יכלין למיעבד אורייתא וכו', ואז יאמרו, מי לנו בדור יתום הזה, שיהא ראוי למעלה גדולה וגבוהה כזו, וע"כ יתנו נואש, מלהשתדל בזה כלל, הלא צריך לדעת. שבע"כ זה הוא תקוותינו, לתקנותינו באחרית הימים והוא רק ע"י שנשתדל ונתחזק, לפי מה שבכוחינו, ואיש את רעהו, יאמר חזק. לחבר כל חלקי הידיעות, המפוזרים בין אישים נפרדים, שישובו לאחדים, ועי"ז נהי' כלי מוכן, לקבל הטוב המקווה, כפי שבארתי לעיל, והוא מובן למשכילים בתחלת העיון כפי שהבאתי דוגמות לעיל, שמי שאינו מוכן לקבל איזה טובה, לא יועילו לו, מה שישפיעו לו. והחכמים יבינו מדעתם. כמה דוגמות, שבכל עניני העולם הוא כן, וא"א לקוות לתכלית הטיבה, רק ע"י השתדלותינו, להכין עצמינו, שנהיו ראויים לקבלת הטוב' וע"כ אני מבקש מחכמי הזמן שישימו לב בעומק