אלפי מנשה חלק א קנה

עכ"פ כעת, אני מוכרח, לתת קנצי למילין, ולא אתחיל כלל מענין מדרגות לימוד התורה, זו למעלה מזו. מפני שנצרך לזה הרחבת הדיבור, שיחזיק כמה ניירות, רק דרך כלל, אבאר ענין א', לפי מה שהבאתי לעיל, הטעם שגדול נסיון העושר מנסיון העוני, מפני שעיקר התחלת התיקון בעולם הוא להיות יודע שאינו יודע, ושהוא חסר ונצרך לתיקון, והעשיר. אינו מכיר חסרונו בתחלת העיון, והוא עליו לטורח, להטות אוזן לשמוע חסרונותיו ותיקוניו, וכמו שהוא הענין בעושר, כן הוא הענין בחכמה, שגדול נסיון החכמים, מנסיון ההמונים. שהחכמים שמחים בחלקם, כשמחדשים כמה חדושי תורה, הן בחריפות, והן דיוק בכמה מקומות, בתנ"ך ובתורה שבע"פ, לישנא יתירה ולתרץ ע"ד הדיוק האמיתי, ובתחלת העיון. ג"כ אינם מכירים חסרונם, ונפשם קצה, מלשמוע איזה ידיעות חדשות ונצרכות, שאינם מכירי' הצורך והתועלת מזה, וחושבים. שדי לעולם, כל א' לפי ענינו, מה שמורגל בזה. וידיעות זולתו, הם למותר, ולפי מה שבארתי לעיל, בענין רב ומעט שהיא נערך, לפי ענין ההצטרכות, ואם ישימו לבם לזה. היו נפקחים עיניהם, היאך הם רחוקים מאוד, מהצטרכות להשגת התורה, שעיקר תכלית ענינה, לתת שלימות וסידור נכון, לכלל העולם, שהוא נמשל, לאיש א' מחובר מאברים רבים. ושנצרך שיהיו כל האברים על שלמות מזגם שעי"ז יהיו מוכנים, לקבל בשלימות, אור החיות והשכל, שהוא הנשמה, וכן בכלל העולם, כשהיו מסודרים ומתוקנים, כל חלקי ואברי העולם, וישובו לאחדים, ולתת לכל א' חלקו, הנצרך לשלימותו, לטובת חבור העולם, ועי"ז יהיו מוכנים, אברים הראשים, לקבל אור נשמת העולם בכללו, כפי שהבאתי מהגמ'. שכביכול הקב"ה נמשל להנשמה, של כל העולם בכללו. ושכל הבריאה מהמדריגה העליונה עד סוף העולם העשי' והגשמי שלנו, עד מרכז הארץ, הוא ענין א', מחובר מחלקים רבים, וכשנגיע לתכלית המקווה, היינו לסידור ותיקון כלל העולם, אז יהי' תכלית