אלפי מנשה חלק א קנב

על דעתיהם, ואז היה מתקיים בנו, חבור לצדיקים, הנאה להם והנאה לעולם: תשלומי דברים קעט

יעדתי בסימן הקדום. לברר טעות, הסוברים שבדורינו זה זכינו, שאין ע"ה בזמן הזה, וכולנו יודעים את התורה, וכל א' בקי בתפלות וברכות, ורובם יודעים לקרא את הפרשה שמ"ות. שהוא נקרא אצל העולם. שיצא מגדר ע"ה, משא"כ בימי חכמי התלמוד שהיו כמה בורים וריקים, ואפי' ברכות מזונא לא גמירי. ואביא גמ' במגילה מעשה בראשית נקרין ולא מתרגמין ופריך בגמרא פשיטא, ומשני, מהו דתימא ניחוש דלמא אתו לשיולי, מה למעלה מה למטה וכו', הרי, שכל ענין עמי הארץ שהיו בזמניה'. הוא רק מפני שעסקו במלאכתם שבשדות, ולא הלכו לב"המד, בית וועד לחכמים, ללמוד תורה שרובה בע"פ. וכן נוסח הברכות והתפלות, כלליותיהם ופרטיותיהם, אבל שכלם היה רחב. וכמו שהבאתי למעלה, מריב"ז ור"א בן הורקנוס ור"ע, שאחר שהלכו לב"המד. הגיעו למעלה יתירה. ולא היו חסרים אלא ידיעה בתחלה, ומפני זה חששו, דלמא אתו לשיולי כו', ואלו בדורינו זה שרבו ספרים הנדפסים בלשון דייטש, ונמסרו לכל, לנשים וע"ה, ואף הרבה מדברי הזוהר וספרי מקובלים ודרשות, נעתקו ללועזים בלעז, ואין שואל, ואין מקשה, ואיש חכם נשפט וגו', כמו שהבאתי לעיל שמחמת ההרגל, ודמיוני טעותים, אף כמה חכמים ותלמידיה' אינם נותנים לב לשאול כלל וביותר בעניני ברכות ותפילות שהוא שבח ובקשה. שצריך לידע הענין שהוא אומר, ותפלה צריכה כוונה (וע' מה שאכתוב לקמן, בליקוטי חידושי, על הגמ' דברכות עד כאן צריכה כוונה) ובדורותינו אלו סברי, שבאמירה בעלמא סגי להו, ומרבים לספר, בתפלות ויה"ר. שכל א' מוסיף מדעתו, ואף שאינו יודע מה שאומר, והוא כמו ענין סגולי, ונסמכים, על מה שנמצא בספרי מקובלים שיש