אלפי מנשה חלק א קמד

תכליתי, שמענישין את האדם לפי מעשיו, צווח ככרוכיא. ביודעו, שלא חטא לא במעשה ולא במחשבה, אבל כשהראה לו הקב"ה, נפלאות מסדרי הבריאה, איך שכל הבריאה, הוא ענין א'. קשור ותלוי זה בזה ושיש להם ענין תכליתי כולל. כגון הידעת עת לדת יעלי סלע וגו', שבשעה שכורעת לילד. מזמין לה הקב"ה נחש. שמכישה ברחמה, ורחמה נפתחת, וכה"ג כמה דוגמות. אז אמר, נחמתי על עפר ואפר, פי'. אני מקבל תנחומין, על עניני שהוא עפר ואפר ובטל נגד טובה כללית ז שלפי ידיעת ורצון הבורא, ואחזור הדברים. הנצרך לענינינו שחכמת התורה, מפני שהוא כוללת יותר, ותכליתה יותר גבו'. היינו לחבור כלל העולם. כפי שיגיעו עי"ז, לתכלית קיים. ע"כ אין מקום לשכל אנושי שהיא אינה. רק לסדר, כפי שיהיה תועלת כללי, להנהגת זה העולם, איך שיהיו מרווחים, שהוא ענין עובר ובטל, וצריכה לבטל דעתה ותכליתה, בשביל חכמת התורה. שהיא לצורך תכלית קיים נצחי, ועתה אתחיל לבאר, איזה ענין, שהוא כולל לכל הידיעות וחלקיהם, וחלקי חלקיהם: ענין כללי לכל הידיעות קעה

הבאתי לעיל. ענין המשפט, שהיא ענין, מופשט מהחומר. היינו שהיא כוללת כל החומרים בשוה, מבלי השגיח על ענין החומרים וערכיהם, כמו שהמשלתי, מענין החשבון שהיא כוללת בשוה. חומר אבנים יקרות, וחומר חול ועפר וע"כ אדבר כעת, מעניני ידיעות דרך כלל, שהיא כולל ג"כ חכמת התורה, אף שענינ' גבה מאוד, נגד כל הידיעות, וכמעט שאין להם ערך אלי' כלל ואען ואומר, כפי שהבאתי בהתחלה. מענין ידיעות החושים, וידיעת השכל, ושענין החושים, הם רק פרטים, וענין השכל, הוא כולל, ושאין שום ענין כללי יוכל להגמר, כ"א ע"י סדור שכלי, שיקיף במוחו, כל סידורי ענינים הפרטי', הנצרך לזה, אבל ע"י ידיעות הפרטיות, הוא כמו ע"ד