אלפי מנשה חלק א קמ

העולם, אבל חוששני דלמא פייגי דעתייהו דצבורא, בההביל עליהם מעשיהם, ולא ידעו איזה דרך נכונה, להלוך בהם. ומביא לידי שעמום, והרי זה על דרך שכתבתי לעיל, לא לסתור איניש בי כנישתא, עד דבני בי כנישתא אחריתי, ע"כ אתחיל כעת לדבר, בענין דרכי התורה והלימוד, ואבאר אף דברים פשוטים, וממילא ממנו ילמדו לברר האוכל מתוך הפסולת, בהנהגותיהם, ושכל א' ינהיג כל כוחותיו, ע"פי השכל האמיתי, שהוא המורה דרך הסידור לטובה, ולקיים בכל דבר, דיבור או עשי', ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, ושיהיו עי"ז כלי מוכן, לקבל אור השפע האלקי, ויערה עלינו רוח מ השמים, ויקויים בנו) והיה ביום ההוא, אשפוך רוחי על כל בשר וגו': חזרת דברים לצורך דרכי לימוד התורה קעג

חלקתי לעיל החכמות לב', וענינם ממטה למעלה, א' חכמות אנושיות, ב' חכמות התורה, ועתה אבאר קצת ביותר ביאור ההבדל אמיתי, שבין חכמות התורה, לבין חכמות אנושיות, הוא זה. שחכמות אנושיות, שבארתי לעיל, שהיא כוללת, חכמה בעניני טבעים, וחכמה, בעניני בעלי רצונים, ענינה דרך כלל הוא, היאך לסדר עי"ז, הנהגה כוללת מסודרת, כללית ופרטית, לצורך חיי שעה, היינו הנהגת זה העולם הכלה. וחכמות התורה, ענינה הוא, מענין קשור הקב"ה, שנמשל לנשמה לכלל העולם, ונותנת הנהגה, היאך לעבדו, בכדי להתקרב אליו, שעי"ז יהי' חבור נצחי קיים ושנזכה עי"ז, איש איש כפי ערכו, לטוב ועונג נצחי, כמו באברי הגוף פרטי, כל זמן קבורו, עם הנשמה, שהוא השכל אמיתי, ומתנהגים ע"פי סדורה, אזי יגיע הטוב והעונג לכל אבר, כפי ענין חוש הרגשתו, כי לא יגיע לעין הנאת השמיעה וכן בהיפוך, עכ"פ: זה הוא ההבדל כללי. בין ב' עניני החכמות שהזכרתי, ועוד נוסף, ששכל אנושי, לא תוכל להקיף, ליתן סדר כללי. בין חלקי אברי' רבים והנהגותיה'. היינו הבעלי רצוני' בכללם