אלפי מנשה חלק א קלב

באו גייסות לעיר,. נטל לוי בר סיסי ס"ת, ועלה לראש הגג. ואמר אם קיימתי ככל הכתוב בה, ייזלון לון, ואם לאו יכנסו ואזלון לון, תלמידי' עבד כן ואזלון לון, ויבשה ידו. תלמיד תלמידי' עבד כן. ונכנסו לעיר על שם אין שוטה נפגע, והנה בוודאי תלמידי' קיים ג"כ, מה דכתיב בספרא דאורייתא והא ראיה דאזלון לון, וא"כ במה היתה מעלתו פחותה מרבו. שיבשה ידו. וכן תלמיד תלמידי'. בוודאי לא עשה שקר בנפשו וידע שקיים ג"כ. ככל הכתוב בתורה, דאלת"ה. מאי האי דסיים. ע"ש אין שוטה נפגע, הא משום דלא קיים נגעו בה. אלא וודאי, שקיים ג"כ כל התורה ושוטה קרינן לי', אבל יתבאר בקל, ע"פי מה שכתבתי, שעיקר ענין המצות. לחקור אחר טעמיהם, ולהבין עי"ז, איך להוסיף נ"ר להשי"ת, בכל הענינים, ע"פי ידיעתו, ע"י צווי התורה. עיקר רצונו ית'. והענין שנאמר בתורה, ארוכה מארץ מדה וגו', הוא על זה הענין, שתרי"ג מצות התורה אינם אלא כללי כלליות, אבל ענפיהם, להבין דבר מתוך דבר, כל איש לפי ערכו. אין שיעור לריבויים. ושע"כ, צריך כל א'. להתחזק בכח שכלו לפי ערכו, ולהתבונן כפי מה שכתבתי, וא"כ בזה החלק, רבו מאוד הדרגות של ב"א, ומעלתם זה למעלה מזה, ולפ"ז ניחא שאף שהתלמיד קיים, ככל הכתוב בספר, עכ"ז לא היה ערכו גדול, להתגדר במעשיו, ולאטרוחי כלפי שמיא, כרבו ונמשיל עוד, בעניני זה העולם, שאף בעבד הטוב, שעושה ככל אשר מצווהו רבו, אבל אם אין בו דעת, להבין מעצמו, תוכן עניני רצון רבו. ולמלאות רצונו, אין חשיבותו גדול כ"כ, ואינו יכול להשתמש בו, כ"א בפניו, ושיאמר לו כל דבר בפרטיות, מה שכמעט דבר זה א"א, ומכ"ש שלא יוכל לשלחו מעל פניו, לגמור איזה ענין, ומי יודע, כמה פרטי שינויים יתהוו, בדרך שהוא הולך עליה, ולא ידע איך להתנהג, אבל עיקר נ"ר הוא מהעבד החכם, שכשהוא יום או יומים אצל רבו, מבין תיכף מעניני ציוויו. עומק רצון רבו, וגם יודע, איך להתנהג עפ"ז בענין