אלפי מנשה חלק א קכח

כפי שבארתי. ועתה נבא לביאור דברי הזוהר, בענין יראת הרוממות, בגין דאיהו רב ושליט, ועקרא דכל עלמין: ביאור דברי הזוהר בענין יראת הרוממות קנח

כפי שהבאתי, מענין כל העולם, שהוא דוגמא ממש דלאיש א' מחובר מאברים רבים. ושענין קישור הבורא ית' כביכול בעולמו הוא כעין קשור הנשמה עם הגוף, כמו שהמשילו חז"ל, מה הנשמה וכו', והנה בארנו למעלה, שיש חילוק בענין האברים בשמירתם יש אברים ראשים, וראשי ראשים, לפי ענין כלליותן. מה שכל טובת חבור הגוף בכללו תלוי בהם, צריך לזהר ביותר בשמירתו, והאבר הכולל יותר, הוא המוח משכן הנשמה, שהוא השכל, שע"י הנהגתו הישרה, תלוי כל תועלת הגוף בכללו צריך שימור יתירה, שלא לבלבלו, בשום דבר, ע"י שינוי ובלבול דעתו, ואחזור על דברי, שאף שהנשמה בעצמה, אינה צריכה לשום דבר, אבל צריך זהירות יתירה, למוח שהוא משכן הנשמה שיהיה על שלימותו. בכדי שיוכל לקבל אור הנשמה שכל חיותינו וטובתינו. תלוי בזה ונמצא שמה שאנו מתייראים מהנשמה, אין זה יראת העונש, שתעניש אותנו, רק יראת הרוממות, כמו מי שיש לו איזה חפץ יקר. שהוא נהנה מזה מאוד וירא וחרד בשמירתו, שלא תפגום ותתקלקל, אף נקודה קטנה ממנה, ולפי זה יתפרש דברי הזוהר בטוב, שבוודאי עיקר היראה שלנו, הוא הרחקת הנזק מאתנו, ויראת מניעת הטוב ממנו, שזה הוא עיקר תכלית האחרון. לכל חי מרגיש, אבל לא על דרך יראת העונש, אלא בגין דאיהו רב ושליט ועקרא דכל עלמין, וכל חיותינו וטובתינו, תלוי באור פני מלך. כשנהי' ע"צ השלימות, אזי נוכל לקבל אור פניו, כמו שאנו אומרים בתפלת ברכת השלום. כי באור פניך נתת לנו וגו'. עד וחיים ושלום. וכשפירשתי דברי אנטיגנוס, ודברי הזוהר. ביאור שלם לפי דעתי, אביא מה שיעדתי, להביא מאמרי חז"ל הנראים לכאורה, סותרים לדברי. ואבארם, ע"ד שיסכימו עם מה שבארתי