אלפי מנשה חלק א קכא

חזרת דברים מתוך השכל קמח

כפי שבארתי שאין שייך שום תכלית רק בחיים, מרגישי טוב ורעי, הנאה וצער, ושהתכלית האחרון הוא, השגת הטוב, והרחקת הנזק, וכל מה שיהיה הטוב יותר קיים, יהי' התכלית היוצא יותר גדול, עד הטוב והעונג הנצחי, ולחי זה, אין שום תכלית בעולם, שלא יהי' חוזר להנאת עצמו, ואף למשל, אב המיטיב לבנו, מבלי תקוות, תשלום גמול, הוא ג"כ מפני שהוא נהנה בטבעו, מהנאת בנו, וכמו שהבאתי, במקום אחר שמדרך השכל האמיתי הוא, להנות מזה. כשיוכלו להיטיב לאיזה חי מרגיש שבעולם, כטבע הטוב להטיב, שהוא טבע, שהיא מחוייב המציאות. כמו שאביא להלן כשאדבר אי"ה בעניני המדות, וגם כוונת בריאת העולם, שהוא להיטיב כפי האפשרי למי שיוכלו לקבל הטבה, הוא מפני שכביכול הבורא ית', יש לו נחת רוח מזה, וא"כ אין לך כוונה תכליתית בעולם, יראה ואהבה, שכללתים לעיל, בהרחקת הנזק, והשגת הטוב, שלא תהי', יראה ואהבה חוזרת לעצמו. וכשדברתי מדרך השכל. אחזור על דברי אנטיגנוס, לדקדק בדבריו, שלא ישאר, שום קושיא בדבריו, ויצא לאור משפטו: חזרת דברי אנטיגנוס קמט

אלו אמר, אל תעבדו את ה' ע"מ לקבל פרס וכו', הי' מקום לבע"ד לחלוק, שאף שאין דבריו מסכימים עם השכל, עכ"ז מה לשכל האנושי, שהוא עלול להטעאה, נגד דבריו המקובלים איש מפי איש, והוא מעקרי תורה שבע"פ, שגדלה מעלתה ואין ערך לשכל האנושי, נגד חכמת התורה אבל כיון שאמר אל תהיו כעבדים וכו', אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא ע"מ לקבל פרס, או ע"מ שלא לקבל פרס מבואר בדבריו שיש דוגמתן בעוה"ז, עבדים כאלו, וא"כ יראום לנו. ונעבוד כמותם, וגם קשה מעיקרו, למה לו להשוות הדבר, כעבדים וכו'. היה לו לומר בקוצר אל תעבדו וכו' כנ"ל, ותו דבריו,