אלפי מנשה חלק א קיט

שהחמירו בדעתם ומחשבותם מאוד במה שאין מקום כלל לזה ונתקיים עי"ז, מה שאומרים בווידוי הגדול. את אשר הקלת החמרתי ובא עי"ז לידי שאשר החמרת הקלתי.. ע"י שהם רואים. שאינם יכולים לקיים, כפי החומרא. שלפי דעתם. פייגי דעתייהו מכל. ע"ד וכאשר וגו' וע"כ מוכרח אני לברר. שח"ו אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו להכביד עלינו בדבר שא"א. ודרכי' דרכי נועם וגו': ביאור דברי אנטיגנוס איש סוכו קמו

אנטיגנוס איש סוכו קיבל משמעון הצדיק, הוא הי' אומר אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב. ע"מ לקבל פרס. אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב, שלא ע"מ לקבל פרס וי"ג. ע"מ שלא לקבל פרס והנה ידוע, שמזה פקרו צדוק ובייתוס כדאו' באבות דר' נתן שאמרו קבלה בידם של פרושים, שפועל טורח כל היום ולערב אינו מקבל שכרו ופירשו. שע"ז אמרו חכמים הזהרו בדבריכם וכו'. עכ"פ המאמינים לכל דבר,, כפשטי הדברים, הרוצים להיות מכת של פרושים, ולהתדמות להם, החמירו ע"ע מאוד, והחזיקו לאיסור גמור, ולעבודה פסולה, כשמכוונים ח"ו, קצת מן הקצת, להנאת עצמם, לחיי העו"הב והנקדנים, פירשו עד"ז כמה פסוקים, ואביא איזה מהידועים, והוא, שאחר שאמר הקב"ה למשה, רב לך, היינו שא"א להוסיף לך שכר. אז חשקה נפשו, לעלות לא"י, ולעבוד את ה', ע"מ שלא לקבל פרס, ע"ד האמת הגמור, בלי תערובות, שום פני' זרה, כיון שאין לו להוסיף על שכרו, אשר לפי זה נמצא כל הצדיקים, שהם למטה במדרגתם ממשה, שלא קם כמשה, לא יוכלו לעבוד עבודה אמיתית, בלי פני', כיון שבע"כ יקבלו שכר על עבודתם, וגם משרע"ה, לא נתקיימה מחשבתו, שלא הסכים הקב"ה על ידו, להכניסו לא"י, עוד דרשו, על פסוק לאהבה את ה' וגו', עד ולדבקה בו היינו כאלו הי' כתוב ולדבקה במפיק ה"א, שפירושו. לדבק את האהבה בו ית' אבל ע"מ