אלפי מנשה חלק א קיח

פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין. ושב ורפא לו. שנראה שמלת השמן והכבד והשע. שהוא לשון ציווי ולא אמר שמן וכבדו ושעו. ועל מה יצוה ה' כן. להשמן לבם ולהכביד אזנם ולהשע עינם. וידוע שהקב"ה, רוצה בתשובת רשעים) ואינו חפץ במיתתם ובארתי שהוא ע"ד סותר ע"מ לבנות ומקלקל ע"מ לתקן. והוא, שמי שטועה באיזה ענין. הן בלימוד הגמ'. הן בשארי ענינים וירצו להחזירו מדעתו אבל מאהבת הנצוח. שהיא נשרשת מאוד, ברוב בני אדם והיא בכל נשיאי ישראל, כל זמן שיוכל לעשות סניגרון לדבריו ע"י איזה סברא מוטעת ואף בדרך רחוקה מאוד יתחזק בדעתו להעמיד דברי טעותו. וע"כ אין תקנה אחרת רק להניחו בטעותו ולחזקו עוד בזה עד שילמוד ע"פ דרכו ויבא למקום צר אשר אין דרך לנטות, אולי אז. יפתחו עיניו ויתן מקום לראות ולשמוע ולהבין לשוב לדרך האמת וכולי האי ואולי וע"כ אני הכותב אנסה ע"ז הדרך בראותי שכמה מהמוני עם. הם במדרגה התחתונה בדיעותיהם שוגים בדברים, אשר לא יטעו בזה אף תשב"ר. ואחריהם נמשכו גם כמה חכמים בכח, אבל נמשכו ונסמכו עליהם כמו שהמשיל בעחו"ה לכמה פקחים נסמכו זה בזה והמוליך הראשון הוא עור משתי עיניו שמוליכם לאחת הבורות או לאחת הפחתים ופרשתי ע"ד צחות. שזה ענין הכתוב איש חכם נשפט את איש אויל. שהיינו ע"י איש האויל. נשפט גם החכם בתוכם. כשלפעמים יצא איזה שגיאה. מפי איזה מאן דהוא כשגגה שיוצא וגו'. כפי שהבאתי שאף חכם גדול יוכל לפעמים לטעות בדבר פשוט ומכ"ש שרבו בכל דור מחברים ומלקטים אנשים קטני השכל והערך מאוד והבאים אחריהם לא בדקו אחריהם, והלכו אחריהם לתומם. והוא ממש. כמשל בעחו"ה הנ"ל כמו שאביא כמה דוגמות, שגדולי הפוסקים מהראוים להוראה נמשכו אחר איזה מאן דהוא וע"כ מוכרח אני, להביא איזה דוגמות בזה אולי יתקיים ע"י. פן יראה בעיניו וגו' עד ושב ורפא לו ואתחיל בדברים גדולים עקריים