אלפי מנשה חלק א קטו

גלותינו זה כמה, ה' יאיר עינינו לתקן דרכינו, ע"ד שהבאתי שיהי' קץ וסוף לגלותינו, ויגאלנו גאולה שלימ' ואמיתית: ביאור הפסוק בקהלת שהבאתי קמב

הנה, לפי מה שהבאתי, שענין הרווחת הנשמה בזה העולם הוא לעשות עצמה. שתהי' כלי מוכן, לקבל הטובה, שתרויח בעצמה כל הטובות הקיימות, כפי שאי"ה אוסיף עוד להלן ביאור בזה, והנה כתבו המפרשי'. ובראשם המקובל האלקי הרמב"ן זלל"הה שכל המדות והמעלות, והציורים בנפש, שקבלה הנשמה בזה העולם, בהיותה בזה הגוף הנגוף, נשארו אצלה, כעין רשימו. אחר הפרדה מן הגוף, וכל מה שתוסיף להתרגל במדות טובות, תהי' יותר כלי מוכנת לקבל הטבה העליונה, והנה למשל מי שרוצה ללמוד חכמת החשבון, שבע"כ קודם שילמוד היטב. יטעה כמה וכמה פעמים, וא"א שילמוד חכמת החשבון, ע"ז הדרך, היינו שיתמנ' אצל איזה סוחר. לחשוב חשבונותיו. ועי"ז במשך שנה או שנתים, יתהוה עי"ז, בקי גדול בחכמת החשבון, שזהו דבר שא"א, שבתוך כך, יגרום כמה היזיקות, ע"י טעיותיו, אלא יתרגל בחשבון, על ענינים פחותי הערך. כגון על קטניות וכיוצא בו. שלא יזיק כלל בטעיותיו, עד שכשיגמור מלאכתו, להיות בקי היטב בחשבון, אזי לפי ערך ידיעתו ובקיאותו, יושיבוהו וימנוהו במקום גדולים, לחשוב חשבונותיהם וכן ע"ז הדרך, בלימוד המוסר ודרך ארץ, לעמוד במקום גדולים, ומכ"ש לפני המלך, ששם פוסל, אף שינוי כל דהוא מרצון המלך, א"א להעמידו לפניהם, שבתוך איזה משך. יתרגל בהנהגת המוסר והד"א ובתוך כך יסבלו ממנו, מהנהגתו לא טובה, אלא בע"כ מקודם, ימסרוהו בין פחותי הערך, והם ירגילוהו וילמדוהו, עד שיוכל לעמוד במקום גדולים, וכפי ערך המקום שיצטרך לעמוד שם, כן צריך להתלמד, עניני מוסר וד"א, ועתה נבא לביאור הכתוב, ואפרש מקודם, שורש הלשון, של תיבת רע, וממה הושאל: