אלפי מנשה חלק א קד

פשרה בין הראשונים קלב

הנה דעת כל גדולי הפשטנים הראשונים, והיותר מבאר בזה, הוא בעל ספר החינוך שכל עניני המצות וטעמיהם, הוא ללמד לאדם, מדות ישרות, כמו שמבאר בפרטות, בכל מצוה בשרשי', ומצינו ג"כ בגמרא ואהבת לרעך כמוך, היינו דעלך סני לחברך לא תעביד, זהו כל התורה כלה, ואידך פירושא הוא, וכן בהיפוך שנאת חנם, שקולה כנגד ע"ז ג"ע ש"ד, וכן בכעס וגאוה ושארי מדות רעות, שהחמירו רז"ל בהם מאוד, והמקובלים יבארו, שבכל עשיית איזה מצוה, מתקנים בשרשם בעולמות עליונים, שעי"ז מתרבה שפע הטובה בכל העולמות, וע"פי מה שהקדמתי, שיש בעולם ב' ענינים, היינו מדות טובות, ומעלות הנכללות דרך כלל, באלו הג' הנזכרות, והנה ענין המדות. נגד המעלות, הם כענין היסוד לעיקר הבנין. כי בוודאי עיקר ההנאה הוא מהבנין, ומהיסוד הקבוע, אין נהנים ממנו כלל, אבל עכ"ז בלא יסוד טוב, אין הבנין מתקיים וכל מה שהבנין יותר גדול, צריך יסוד יותר חזק, ובלא יסוד, יהרס הבנין, ויגרום קלקולים ורעות רבות ה"י, וכן הוא הענין במדות ומעלות, שבוודאי עיקר השגת הטוב. הוא ע"י המעלות. כי אם יהיה לא' כל המדות טובות שבעולם, והוא חסר מכל המעלות. מה הנאה וטוב', יש לקבל ממנו, ומה יועיל בכוונתו הטובה, אבל כל המעלות, בלא היסוד, היינו מדות טובות, ח"ו יגרמו כמה קלקולים, ע"י המעלות שלהם, והנה בעניני המצות בוודאי כלול בהם, משני הענינים, היינו תיקון היסוד והבנין, והיינו ללמד לאדם, מדות טובות. ועי"ז יתעורר למעלה, להגביר מדת הטוב בעולם, כידוע, במדה שאדם מודד מודדין לו, וגם בוודאי יש בהם ענינים ומעלות גבוהים. להבאים בסוד ה', כמו דוגמתם למטה, מי שמקורבים בחצר המלך, ויודעים כל הממונים ועניניהם. ואיך להביא כל דבר אל המלך, וע"י מי ואיך להתקבל ברצון לפניו. וה' יאיר עינינו, ויראנו נפלאות בתורתו, ועתה אשוב לבאר בפרק בפ"ע