אלפי מנשה עה"ת לה

בכנפי יונה ח"ב סי' ע"ח ועיין גם במג"ע בפ' שמות שכתב אשר מט"ט נקרא בעל חביות שהוא כלול כל הפרקים שבששה סדרי משנה שיש פרקים כמנין מפת"ח ברזא דמט"ט כי כל גנזי מפתחי דמרא בידי' והוא חשבון בע"ל חביו"ת עיי"ש וזהו הו"א [בלא ו' השימוש] יש"ב גי' מיטטרו"ן ביו"ד כי מטיט נחשב לפעמים ביו"ד וכנודע ועיין גם במג"ע שכתב אשר עב"ד אברה"ם גי' מט"ט וכוונתו מיט"ט בתוספות יו"ד. פת"ח האה"ל גי' מפת"ח ואות א' הנוסף רומז על לימוד התורה ועדה"כ ואאלפך חכמה וכמו שכתבתי לעיל. גם יש"ב פת"ח האה"ל עה"כ גי' מט"ט בלא יו"ד עם מפת"ח. וז"ש ואקחה פת לחם כי פ"ת לח"ם הוא אותיות מפת"ח ואות ל' הנוסף רומז על לימוד וכמ"ש בא"נ על מועדים ח"ג במאמריו לחג השבועות על הקרבת שתי לחם בעצרת שאות ל' ממלת לחם רומז על לימוד התורה עיי"ש וכ"כ ג"כ במת"כ במד"ר בראשית סוף פרשה כ"ב אשר מ"זמור ש"יר ל"יום ה"שבת ר"ת מש"ה עם אות ל' ואות ל' רומז שלמד תורה לישראל עיי"ש וכ"כ עוד בספרים רבים שאות ל' רומז על לימוד ולפי"ז יתכן נמי מה שרמזנו לעיל אשר ד" עם אלנ"י ממר"א גי' חנו"ך מט"ט ולדרכינו כאן יתכן רמז זה כי אברהם ישב באהל של תורה ולמד תורה שבע"פ ע"כ נתגלה אליו הקב"ה עם המלאך מט"ט כי מט"ט הוא מארי דמשנה והוא כלול כל שית סדרי משנה וכנ"ל. וזהו מה דפתח בזהר כאן בפסוק הנצנים נראו בארץ וגו' כי הנצנים נראו בארץ הם ד' שרי תורה והם נרמזים בתיבת זמי"ר וכמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן נ"ז וגם בזהר חדש פ' לך כתב שהנצנים נראו בארץ הן הת"ח העוסקים בתורה לשמה עיי"ש וקול התור הוא תורה שבע"פ וכמ"ש בזהר פ' ויקרא דף ד' ע"ב עיי"ש וגם בזהר חדש פ' לך שם כתב אשר קול התור נשמע בארצינו זה מט"ט הבא לאסוף נשמתן של צדיקים לזמר ליוצרם בכל לילה ולילה עיי"ש ולדרכינו קול התור נשמע בארצינו הוא מט"ט שהוא יסוד תורה שבע"פ והוא מארי דמשנה

ודע דמ"ש המג"ע הנ"ל שיש פרקים בששה סדרי משנה כמנין מפת"ח צ"ע אצלי שהרי הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לסדר זרעים כתב שיש פרקים תקכ"ג בכל המסכתות ובהגהות הגרי"ב בש"ס דפוס ווילנא סוף מס' בכורים מביא בשם הסמ"ג שכתב שכל הפרקים הם תקכ"ד ונתן סימן כמנין ע"ל קדש"ך וכתב שם הגרי"ב דמה שהרמב"ם חשיב רק תקכ"ג פרקים והסמ"ג חשיב תקכ"ד פרקים זה הוא משום שדעת הרמב"ם היא שפרק ד' ממס' בכורים אינו מהמשניות רק ברייתא הוא ודעת הסמ"ג הוא שגם פרק ד' ממס' בכורים הוא מהמשניות עי"ש. וא"כ מ"ש המג"ע שיש פרקים כמנין מפת"ח והוא מספר תקכ"ח צ"ע וגם במג"ע על ואתחנן אופן רל"ו כתב בנו בהגהה שם שיש תקכ"ד פרקים בכל המסכתות כמנין ע"ל קדש"ך עיו"ש והוא כדברי הסמ"ג. אך לפי דעת הסמ"ג שגם הפרק ד' ממס' בכורים הוא מהמשניות וא"כ מנין הפרקים הם תקכ"ד יש לרמז ג"כ דברינו הנ"ל שאברהם ישב באהל של תורה ולמד תורה שבע"פ ועל אופן אחר קצת והוא אשר פת"ח אה"ל גי' תקכ"ד. ושוב מצאתי בספר בנ"י במאמר בין המצרים שהקשה ג"כ על מ"ש המג"ע הנ"ל שיש פרקים כמנין מפת"ח הלא אינם רק תקכ"ג וכתב שכבר עמד בזה הגאון מהרי"ב בהגהותיו על הש"ס והוא ז"ל מתרץ שם להחזיק דעת המג"ע עיי"ש ושוב שפיר יש מקום להרמז שרמזנו לעיל לפי"ד המג"ע הנ"ל

והוא ישב פתח האהל כחם היום. הנה המג"ע על ואתחנן אופן רל"ה כתב שסוד שלשה אנשים נצבים שראה אברהם הוא שבא לתקן חטא אדה"ר שפגם בשלשה עולמות וז"ס והו"א עומ"ד עליה"ם ס"ת אד"ם עיי"ש ועיי"ש עוד באופן קמ"ו שכתב שהקלקול בג' עולמות הי' ע"י ג' עבירות והם ע"ז ג"ע ש"ד ואח"כ נתקן ע"י ג' אבות אברהם תיקון ע"ז יצחק תיקן ש"ד יעקב תיקן ג"ע עיי"ש. והנם באופן קנ"ג מביא בשם הזהר והתיקונים שאדה"ר חטא בשלשה טיפין דאיזדריקו במוחא עלאה ובאופן קנ"ד כתב אשר ג' אבות תקנו ג' טפות אלו בי"ב שעות היום כל אחד תיקן טיפה אחת בד' שעות היום. ואברהם תיקן טיפה קדמאה לכן נקרא אב המון כי א"ב המו"ן גי' טיפ"ה וכנגדו תמיד של שחר קרב בד' שעות עיי"ש והנה מבואר בתיקונים שהפגם הי' באות א' שאדה"ר גרם דאסתליק יו"ד עלאה מן א' כי התלת טיפין הם היו"ד עלאה שבאות א' קוצא דלעילא וקוצא דלתתא וקוץ אמצעי עיין מזה בתקונים סוף תקונא תשסרי ובתקונא שתין ותשע ד"ה ועוד ותוסף ללדת ובד"ה ויהי מקץ ימים ויבא קין עיי"ש היטב בת"ז ובכ"מ שם ועיין גם במג"ע בפ' נח שכתב שם וז"ל ידוע חטא אדה"ר הי' בסוד אלף עיי"ש. והנה לפי"ד המג"ע אופן רל"ה שהבאתי למעלה בפתח דברינו שאברהם בא אז לתקן חטא אדה"ר שפגם בשלשה עולמות ע"י חטא