אלפי מנשה עה"ת לו

ע"ז ג"ט ש"ד וז"ס שלשה אנשים נצבים שראה אברהם. לדעתי י"ל עוד שאברהם בא אז לתקן גם מה שחטא אדה"ר בשלשה טיפין דאיזדרוקו במוחא עלאה ופגם באות א' והשלשה אנשים נצבים שראה אברהם הם כנגד השלשה טיפין וזהו יש לרמז בפסיק שלפנינו והוא ישב פתח האהל כחם היום. וש"ב [בתורה כתיב ישב חסר ו' ועיין ברש"י ז"ל מ"ש בזה] גו' ג"פ טופ"ה פתח האהל ר"ל התחלה של אותיות אה"ל והוא אות א' וכמש"ל בדיבורים הקודמים לדרכינו שם והפגם של אדה"ר הי' באות א' כח"ם היו"ם יש בהן אות י' שהוא השלשה טיפין שהם ג' קוצין שביו"ד וכדברי התיקונים הנ"ל ושאר אותיות הם אותיות מו"ח חכמ"ה [הח' משתמשת לשתי תיבות וכן מצינו כמה פעמים בספרים שאות אחת משתמשת לשתי תיבות וכן הוא בזהר ומובא בלק"ת סוף דניאל ובמג"ע פ' ויחי שכ' אשר דניאל הוא אותיות אל אדני] והוא סוד מוחא עלאה וכ"כ המג"ע באופן קנ"ג שם שחכמה הוא סוד מוחא עלאה עי"יש וזהו מ"ש הרבינו בחיי כחם היום ארבע שעות מן היום הו' שהוא עת האוכל והי' ממתין על האורחים עיו"ש [בג' ברכות דף כ"ז מפרשינן כחם היום בשש שעות וכן הוא במד"ר כאן בפ' זו] ולדרכינו רזא דארבע שעות הוא כי אברהם תיקן הטיפה בד' שעות היום שכנגדו תמיד של שחר, קרב בדי שעות וכמ"ש המג"ע הנ"ל ולכן ישב אברהם בפתח האהל כחם היום ארבע שעות דייקא

עיין בבעה"ט שכתב נמולו אתו וסמיך לי' והוא ישב פתח האהל כחם היום זה שאז"ל שאברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח למי שנימול ליכנס לשם עיי"ש והנה מ"ש יושב פתח האהל כחם היום היינו שיושב על פתח גיהנם יש לרמז לזה אשר האה"ל כח"ם גי' גיהנ"ם עה"כ ומ"ש שאינו מניח למי שנימול ליכנס לשם מדסמיך לי' נמולו אתו יש לרמז זאת גם בפסוק שלפנינו והוא ישב פתח האהל כי פ"תח ה"אהל ר"ת גי' מול"ה גם מלת והוא נקוד בטעם תביר ותבי"ר אותיות ברי"ת רומז דלמי שנימול והוא מבני בריתו אינו מניח ליכנס לגיהנם

וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו, איתא בזוה"ק ששלשה אנשים המה אברהם יצחק יעקב ולהבין זאת הנה כתבנו לעיל אשר וירא אליו ד' באלנו ממרא רומז על שם ע"ב שנתגלה אליו הקב"ה בשם ע"ב וגם כתבנו דזה הוא שייכת הפסוק ותתן לי מגן ישעך וגו' שהביא המדרש כי פסוק זה הוא על סוד שם ע"ב וכמ"ש במג"ע על ואתחנן אופן קע"ט. ולפי"ז מובן מ"ש הזהר ששלשה אנשים הן אברהם יצחק יעקב כי השלשה פסוקים ויסע ויבא ויט שמשם יוצא שם ע"ב הם נגד ג' אבות ויסע כנגד אברהם ויבא כנגד יצחק ויט כנגד יעקב וכמ"ש במג"ע שם וכן הוא בזהר פ' בהעלותך דף ק"נ וקנ"א. ועוד אפשר לומר דהנה איתא בספר יצירה כף זכות כף חובה לשון חק מכריע. וי"ל עפי"מ שאמרו ז"ל בש"ס ברכות דף ט"ז דאהלים של תורה מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות. והנה חק רומז על התורה וכטעם אלה העדות והחקים וג לפמ"ש בספר קה"י ערך קיח אשר ק"ח הוא סיד אותיות התורה כי יש כ"ז אותיות התורה וכל אחד כלול מן ד' אותיות הוי' וכמ"ש בפרע"ח וד"ס כ"ז גו' ק"ח עיי"ש וק"ח הוא אותיות ח"ק גם לשון ח"ק גי' ב"ס מאויר והוא השני תורות תשב"כ ותשבע"פ וכמ"ש הרבינו בחיי בפ' בראשית ע"ה את שני מאורות הגדולים וגו' עיי"ש וכן הוא בת"ז תיקון מ"ד עיי"ש ובהגהות דרך אמת שם וזהו כוונת הספר יצירה כף זכות כף חובה לשון חק מכריע היינו לשון ח"ק שהוא לימוד התורה מכריע מכף חובה לכף זכות. והנם כתבנו לעיל לפרש והוא ישב פתח האהל שאאע"ה ישב באהל של תורה וי"ל שאאע"ה ישב באהל של תורה ורצה להכריע מכף חובה לכף זכות ע"י לימוד התורה וזה דכתיב ב"פ וירא. וירא והנה שלשה אנשים וירא וירץ לקראתם כי ב"פ וור"א עולה זכו"ת עה"כ ולקראתים מפת"ח האה"ל ס"ת מח"ל והוא ר"ת ל"שון ח"ק מיכריע. וזהו שהאכילן ג' לשונות וכמאמרם ז"ל ודייקא לשונות לרמז על לשון המכריע וגם ג"פ לשו"ן בהתכוללם יחד עולה זכו"ת לשו"ן מכרי"ע. והנה איתא בספר יצירה שם שלש אמות אמ"ש סודן כף זכות כף חובה לשון חק מכריע ושלש אמות אמ"ש הם א"ויר מיים א"ש עיי"ש בס"י והנה ידוע שאויר מים אש הם ג' מדות של אברהם יצחק יעקב אברהם מדתו חסד סוד המים יצחק מדתו גבורה סוד האש יעקב קו אמצעי מדת רחמים סוד אויר גם שלש אמות אמ"ש הן ג"ר חב"ד וכנודע וחב"ד הן אברהם יצחק יעקב וכדאיתא בזהר שמות דף י"ד סוף ע"ב וזהו שכתב סה"ק הנ"ל ששלשה אנשים שראה אז אאע"ה המה אברהם יצחק יעקב כי הם שלש אמות אמ"ש שסודן כף זכות כף חובה לשון חק מכריע

יקח נא מעט מים. הנה בזוה"ק כתב דשלשה אנשים נצבים שראה אאע"ה המה אברהם