אלפי מנשה עה"ת קעג

בכל עצב יהי' מותר ועיין גם בלק"ת מהאר"י ז"ל במשלי ע"פ ברכת ד' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה שכתב שהחיצונים נקראים עצב עיי"ש והנה ידוע שבעון הוצאות ז"ל בנים מתים כשהם קטנים ר"ל עיין בספר ראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ז ובאוה"ח פרשת משפטים בפסוק ראשית בכורי אדמתך עיי"ש אמנם מי שעוסק בתורה מתקן חטא זה וכמ"ש בספר ר"ח שם עיי"ש ועיין גם בס' קה"י ערך לילית אות ד' עיי"ש והתורה מביאה ג"כ שמחה וכמ"ש פקידי ד' ישרים משמחי לב. והנה תבנית המנורה היא מכוונת כנגד התורה וכמ"ש בילקוט ראובני דשבעה קנים נגד ז' תיבות שבפסוק בראשית וי"א כפתורים נגד י"א תיבות שבפסוק ואלה שמות ט' פרחים כנגד ט' תיבות שבפסוק ויקרא גובה המנורה י"ח טפחים וטפח י"ח לא הי' שלם ולא הי' רק י"ז טפחים שלמים כנגד י"ז תיבות שבפסוק ריש במדבר כ"ב גביעים כנגד כ"ב תיבות שבפסוק אלה הדברים עיי"ש וזהו פי' המסורה וראה אם דרך עצב בו וא"כ עי"ז נצמח ח"ו פגם בבחי' יסוד וגורם ח"ו מיתה להבנים כשהם קטנים העצה לזה וראה ועשה בתבניתם היינו ראה לתקן זאת ע"ו עסק התורה כי עשה פי' תיקון גם עשה פי' לימוד וכמ"ש הבעה"ט ריש פ' בחקותי לפרש שם ועשיתם אתם אותיות אמת ור"ל שתתעסקו בתורה דכתיב בה עשיי' שכל טוב לכל עושיהם עיי"ש ועיין גם ברש"י ברכות דף י"ד ע"ב ד"ה ומתני פורקן שמשמע שם ג"כ שלימוד מיקרי עשיי' עיי"ש וכ"כ בהדיא בהגהות הב"ח שם עיי"ש וכן הוא בגמרא סנהדרין דף נ"ט ובע"ז דף ג' דאיתא שם דאפי' עכו"ם העוסק בתורה הוא ככ"ג שנאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם עיי"ש הרי שרז"ל דרשו מלת יעשה על לימוד ותבנית המנורה הוא כנגד התורה וכנ"ל וזהו וראה ומשה בתבניתם היינו ראה לתקן זאת ע"י עסק התורה ואז וראה בנים לבניך היינו שלא ימיתו הבנים וזהו ג"כ מה דקאמר לשון וראה כי הפגם בבחי' יסוד נוגע באורות עינים וכמ"ש בלק"ת בפרשת וישב ע"פ ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ד' עיי"ש ועיין גם בספר ר"ח שער הקדושה פרק ח' וע"י עסק התורה מתקנין זאת

הנה בפרשת מנורה ליכא אות ס' ועיין בבעה"ט שכתב הטעם דבזכות נר מצוה ותורה אור סותם פיו של שטן מלהסטין עיי"ש ובעניותינו נ"ל עוד עפ"י הפסוק ויעש כן אהרן ופירש"י להגיד שבחו של אהרן שלא שינה ומפרש בס' א"נ כי ע"י הדלקת השבעה נרות נמשכין זיי"ן אורות החסרים אשר בכוללת עשר הם שבעים וזהו ויעש כן אהרן כ"ן עולה שבעים שהמשיך העי"ן אורות שהוא תיקון המאור עיניו וזהו שלא שינה כי השינה הוא בחי' סתימות העין וע"י המשכות האורות ותיקון העינים נמשכין העינא פקיחא ואינו בבחי' שינה עיי"ש ויוצא מזה אשר ענין המנורה הוא לתקן מאור העינים ולהמשיך עינא פקיחא ולא יהא בבחי' שינה שהוא סתימת העין ולפי"ז שפיר ליכא ס' בפרשת מנורה כי אות ס' מורה על שינה וכטעם דאיתא בספר יצירה המליך אות ס' בשינה והרי המנורה הוא להמשיך עינא פקיחא ולא יהא בבחי' שינה ע"כ ליכא ס' בפרשת מנורה

וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל הנה איתא בגמ' שבת דף פ"ח בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו סיר מלאכי השרת לכל או"א מישראל וקשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל וכו' ופירקום שנאמר ויתנצלו ב"י את עדים מהר חורב בחורב טענו ובחורב פרקו וכולן זכה משה נטלן דסמיך לי' ומשה יקח את האהל פירש"י את האהל לשון בהלו נרו והוא הי' קורן עור פניו עיי"ש והנה בנין המשכן הי' מכפר על מעשה עגל וכדאיתא במדרש שאמר הקב"ה ובא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שנעשה בו העגל וא"כ ממילא ע"י בנין המשכן הי' תיקון גם לזה שפרקו בנ"י השני כתרים כשחטאו בעגל והנה איתא בתרגום יוב"ע דחמש יריעות הן נגד חמשה ספרי אורייתא ושש יריעות הן נגד ששה סדרי משנה עיי"ש והנה לפ"ד התרגום יונתן אלו שהשש היריעות הם נגד ששה סדרי משנה א"כ היריעה הששית היא נגד סדר טהרות ויש לרמז ג"כ לזה אשר ו"כפלת אי"ת ה"יריעה ה"ששות ר"ת אהו"ה רומז על סדר טהרות כי שם אהו"ה הוא שם הדעת וכנודע ואמרו ז"ל בש"ס שבת דף ל"א ובת"ז בהקדמה ע"פ והי' אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת אשר דעת זה סדר טהרות. ומעתה זהו דקאמר וכפלת את היריעה הששית ור"ל היריעה הששית שהיא נגד סדר טהרות וכנ"ל יכפול אותה ויהי' ב"פ טהרות כי טהרו"ת עולה כת"ר ויהי' ב"פ כת"ר והוא כנגד השני כתרים שפרקו ישראל מעליהם כשחטאו בעגל וזהו דקאמר אל פני האהל היינו נגד השני כתרים שפרקו ישראל כשחטאו בעגל הרמוז במלת האהל שהוא לשון בהלו נרו וכדאיתא בגמרא שבת דף ק"ח הנ"ל וזהו פני האהל פני דייקא כי